פרק יט · אות ל
ל כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן (במדבר כא, כו), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, כח): כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מוֹאָב הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וגו', בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְנָטְלוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁהָיְתָה שֶׁל סִיחוֹן וְכָל מַה שֶּׁנָּטַל מִמּוֹאָב, שֶׁאִלּוּ נְטָלוּהוּ מִמֶּנּוּ הָיָה בְּיָדָם גָּזֵל שֶׁל עוֹלָה, אֶלָּא נָטַל סִיחוֹן מִן מוֹאָב וְנָטַל יִשְׂרָאֵל מִן סִיחוֹן שֶׁהָיוּ פְּטוּרִין מִן הַגָּזֵל, לְכָךְ כְּתִיב: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן. (במדבר כא, כז): עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים, זֶה בִּלְעָם וְאָבִיו, שֶׁשְֹּׂכָרָן סִיחוֹן לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב, וְהֵן אָמְרוּ (במדבר כא, כז כח): תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן, כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב, שֶׁקִּלְּלוּ אֶת מוֹאָב שֶׁיִּמָּסְרוּ בְּיָדוֹ, (במדבר כא, כט): אוֹי לְךָ מוֹאָב.