פרק יט · אות כה
כה אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת (במדבר כא, יז), הַשִּׁירָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַבְּאֵר נִתְּנָה לָהֶם מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים, וּמָה רָאָה לִכָּתֵב כָּאן, הָעִנְיָן הַזֶּה נִדְרַשׁ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ (במדבר כא, יד): עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹת וְנִסִּים בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן כַּנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּיַם סוּף, וּמָה הֵם נִסִּים שֶׁל נַחֲלֵי אַרְנוֹן, אָדָם עוֹמֵד עַל הַר זֶה וּמְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בָּהָר הַזֶּה, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה מִילִין, וְהַדֶּרֶךְ יוֹרֵד לְתוֹךְ הַנַּחַל וְעוֹלֶה, וְדַרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּתוֹךְ הַנַּחַל, נִתְכַּנְסוּ כָּל הָאֻמּוֹת לְשָׁם אֻכְלוּסִין שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, יָשְׁבוּ מִקְצָתָן בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְהַנַּחַל מִלְּמַעְלָן עָשׂוּי מְעָרוֹת, וּכְנֶגֶד הַמְעָרוֹת הַר שֶׁכְּנֶגְדוֹ עָשׂוּי סְלָעִים סְלָעִים כְּגוֹן שָׁדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, טו): וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים. נִכְנְסוּ הָאֻכְלוּסִין לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְאָמְרוּ כְּשֶׁיֵּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַנַּחַל, אֵלּוּ עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם שֶׁבְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְאֵלּוּ לְמַעְלָה מִן הַמְּעָרוֹת, וְנַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הִצְרִיכָן לֵירֵד לְמַטָּה מִן הַנַּחַל, אֶלָּא רָמַז לֶהָרִים וְנִכְנְסוּ שָׁדַיִם שֶׁל הַר זֶה לְתוֹךְ מְעָרוֹת וּמֵתוּ כֻּלָּם, וְהִקִּיפוּ הֶהָרִים רָאשֵׁיהֶם זֶה לָזֶה וְנַעֲשׂוּ דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וְלֹא נוֹדַע אֵי זֶה הַר נִסְמַךְ לַחֲבֵרוֹ, וְאוֹתוֹ נַחַל מַפְסִיק בֵּין תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִתְחוּמֵי אֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יג): כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי, הַר שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹאָב לֹא נִזְדַּעְזַע שֶׁבּוֹ הַמְּעָרוֹת, וְהָהָר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזְדַּעְזַע שֶׁבּוֹ הַסְּלָעִים כְּמִין שָׁדַיִם, וְנִסְמַךְ לָהָר שֶׁכְּנֶגְדוֹ. וּמִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְשִׁפְחָה שֶׁרָאֲתָה בֶּן אֲדוֹנֶיהָ בָּא אֶצְלָהּ, קָפְצָה וְקִדְמָה אוֹתוֹ וְקִבַּלְתּוּ. נִכְנְסוּ הַסְּלָעִים לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְרִצְּצוּ כָּל אוֹתָן גִּבּוֹרִין, וְהַבְּאֵר יָרְדָה לְתוֹךְ הַנַּחַל וּמִתְגַּבֶּרֶת שָׁם, וְאִבְּדָה כָּל הָאֻכְלוּסִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבֵּד אוֹתָן הַיָּם, לְכָךְ הִקִּישׁ (במדבר כא, יד): אֶת וָהֵב בְּסוּפָה לְנַחֲלֵי אַרְנוֹן, וְעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹתָן הֶהָרִים וְלֹא יָדְעוּ כָּל נִסִּים הַלָּלוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מוֹדִיעַ לְבָנַי כַּמָּה אֻכְלוּסִין אִבַּדְתִּי מִפְנֵיהֶם, יָרְדָה הַבְּאֵר לְאוֹתָן הַמְּעָרוֹת וְהוֹצִיאָה גֻּלְגָּלִיּוֹת וּזְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר, וְיִשְׂרָאֵל חָזְרוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּאֵר וְרָאוּ אוֹתָהּ שֶׁהִיא יוֹצְאָה מְלֵאָה מִתּוֹךְ הַנַּחַל וּמוֹצִיאָה אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּאֵר הוֹדִיעַ בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, טו טז): וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים, וּמִשָּׁם בְּאֵרָה, וְכִי מִשָּׁם הָיְתָה וַהֲלוֹא מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיְתָה עִמָּהֶם, אֶלָּא שֶׁיָּרְדָה לְפַרְסֵם אֶת הַנִּסִּים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עַל הַנְּחָלִים וְאוֹמְרִים לָהּ (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ, וְאָמְרוּ שִׁירָה עֲלֵיהֶם.