פרק יט · אות כב
כב וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְֹּׂרָפִים (במדבר כא, ו), מָה רָאָה לִפָּרַע מֵהֶם בִּנְחָשִׁים, לְפִי שֶׁנָּחָשׁ פָּתַח בְּלָשׁוֹן הָרָע תְּחִלָּה וְנִתְקַלֵּל וְלֹא לָמְדוּ מִמֶּנּוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא נָחָשׁ שֶׁהִתְחִיל בְּלָשׁוֹן הָרָע תְּחִלָּה, וְיִפָּרַע מִמְּסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י, ח): וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִפְרַע מֵהֶם בִּנְחָשִׁים, הַנָּחָשׁ אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנִּים שֶׁבָּעוֹלָם מִתְהַפְּכִים בְּפִיו לְעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כה): וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, וְאֵלּוּ אוֹכְלִין אֶת הַמָּן שֶׁנֶּהְפַּךְ לְמַטְעַמִּים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, טו): וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם, וְאוֹמֵר (דברים ב, ז): זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָבָר, יָבוֹא נָחָשׁ שֶׁאוֹכֵל מִינִין הַרְבֵּה וּבְפִיו טַעַם אֶחָד, וְיִפָּרַע מִן אוֹכְלִים מִין אֶחָד וְטוֹעֲמִין מִינִין הַרְבֵּה. הַנְּחָשִׁים הַשְֹּׂרָפִים, שֶׁשֹּׂוֹרְפִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר, הַנְּחָשִׁים הַשְֹּׂרָפִים, שֶׁהָיָה הֶעָנָן שׂוֹרֵף אוֹתָם וְעוֹשֶׂה אוֹתָן גָּדֵר לַמַּחֲנֶה, לְהוֹדִיעֲךָ נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָן גֵּרָה בָּהֶן.