פרק יט · אות כא
כא וַיִסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ (במדבר כא, ד), וַהֲלוֹא כְּתִיב (נחמיה ט, כ): וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם, אֶלָּא אוֹתָם שַׁיָּרוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה לֹא הָיוּ רוֹאִים בַּמִּדְבָּר נַחַת רוּחַ וְלֹא רוּחַ טוֹבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יד, לג): וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר, זֶה הָעָם שֶׁקָּצְרָה נַפְשָׁם בַּדָּרֶךְ, (במדבר כא, ה): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה, הִשְׁווּ עֶבֶד לְקוֹנוֹ, (במדבר יד, לג): וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל לִטְעֹם אוֹתוֹ הַדּוֹר מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ כְּלוּם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיוּ מְגַלִּים לָהֶם הַתַּגָּרִים הַסַּל שֶׁבָּא מִן פֵּרוֹת הָאָרֶץ הָיוּ מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, לה): אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה וגו', כָּל טוּב הַבָּא מִן הָאָרֶץ, לְכָךְ וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ, הֵם שֶׁרָגְנוּ וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה.