פרק יט · אות יז
יז מְלַמֵּד שֶׁמּוֹדִיעִים לַצַּדִּיקִים יוֹם מִיתָתָן כְּדֵי שֶׁיּוֹרִישׁוּ כִּתְרָם לִבְנֵיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה לֹא מֵת אַהֲרֹן כְּמוֹ שֶׁמֵּתָה מִרְיָם שֶׁלֹא יָדַע בָּהּ בְּרִיָּה, אֶלָּא נֶאֱמַר לְמשֶׁה (במדבר כ, כד): יֵאָסֵף אַהֲרֹן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי קָטוֹלִיקִין וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין דָּבָר בְּלֹא דַּעַת הַמֶּלֶךְ, הָיָה לְאֶחָד מֵהֶם חֵלֶק יָפֶה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְהָיָה הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתִי, אֵינִי נוֹטְלוֹ עַד שֶׁאֲנִי מוֹדִיעוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלָּלוּ זְקֵנִים שְׁנֵי צַדִּיקִים לֹא עָשׂוּ דָבָר חוּץ מִדַּעְתִּי, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי מְסַלְּקָן אֵינִי מְסַלְּקָן עַד שֶׁאֲנִי מוֹדִיעָן, לְכָךְ נֶאֱמַר: יֵאָסֵף אַהֲרֹן. אָמַר לוֹ רִבּוֹנִי הַנַּח אוֹתוֹ אֵצֶל בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, אָמַר לוֹ (במדבר כ, כד): אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִיתָתוֹ מְעַכֶּבֶת מַתְּנַת הָאָרֶץ, רְצוֹנְךָ שֶׁלֹא יָמוּת וְלֹא יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.