פרק יט · אות טז
טז וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ (במדבר כ, כב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברי הימים ב כ, לז): בְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ, עַל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לָרָשָׁע הַזֶּה לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ חָסְרוּ אוֹתוֹ צַדִּיק, לְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת אֲסִיפַת אַהֲרֹן לְאַחַר פָּרָשַׁת מֶלֶךְ אֱדוֹם. (במדבר כ, כא): וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו. (במדבר כ, כב): וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ, מַהוּ (במדבר כ, כב): כָּל הָעֵדָה, עֵדָה שְׁלֵמָה, עֵדָה הַנִּכְנֶסֶת לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁמֵּתוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְאֵלּוּ מִן אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דברים ד, ד): חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, מַהוּ (במדבר כ, כב): הֹר הָהָר, הַר עַל גַּבֵּי הַר, כְּתַפּוּחַ קָטָן עַל גַּבֵּי תַּפּוּחַ גָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעָנָן הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם מַשְׁפִּיל אֶת הַגָּבוֹהַּ וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַשָּׁפֵל, הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָהָר הַזֶּה דוּגְמָא, שֶׁיֵּדְעוּ נִסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם, שֶׁלֹא הִנִּיחַ הַר בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹא יְהוּ מִתְיַגְּעִין וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים. וְעוֹד אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הֶעָנָן עוֹשֶׂה כָּל הַמִּדְבָּר מִישׁוֹר, הָיָה מַנִּיחַ מָקוֹם גָּבוֹהַּ לַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא חוֹנֶה שָׁם, וְהִנִּיחַ שְׁלשָׁה הָרִים, הַר סִינַי לַשְּׁכִינָה, וְהַר נְבוֹ לִקְבוּרַת משֶׁה, וְהֹר הָהָר לִקְבוּרַת אַהֲרֹן.