פרק יד · אות יז
יז וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים (במדבר ז, פח), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים אוֹ בָּקָר שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְאֵילִים וְעַתּוּדִים וּכְבָשִׂים לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְלַמֵּד עַל הַבָּקָר, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאֵילִים וְעַתּוּדִים וּכְבָשִׂים, שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ כֻּלָּם הִקְרִיבוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים וְשִׁשִּׁים אֵילִים וְשִׁשִּׁים עַתּוּדִים וְשִׁשִּׁים כְּבָשִׂים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.