פרק יד · אות טז
טז כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים (במדבר ז, פז), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם כָּשֵׁר לְעוֹלָה אוֹ לָאו, לְפִי שֶׁלֹא נֶאֱמַר לְעֹלָה אֶלָּא בַּכֶּבֶשׂ, וּמִנַּיִן שֶׁכָּשְׁרוּ כֻּלָּן לְעוֹלָה, לְכָךְ אָמַר: כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה, וּמַעֲלִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. (במדבר ז, פז): אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים שְׁנֵים עָשָׂר, הִטִּיל הַכָּתוּב לָאֵילִים בֵּין פָּרִים לִכְבָשִׂים, לוֹמַר מַה פָּרִים וּכְבָשִׂים שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בָּהֶן לְעֹלָה כָּשְׁרוּ כֻּלָּם לְעֹלָה, אַף אֵילִים כָּשְׁרוּ כֻּלָּם לְעֹלָה, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁנֵים עָשָׂר אֵילִים וּשְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל.