פרק יד · אות טו
טו כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וכו' (במדבר ז, פו), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ז, פו): כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כַּפּוֹת, וְהֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.