פרק י · אות כג
כג וְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן (במדבר ו, כ), מַנִּיחַ הַכֹּהֵן יָדָיו תַּחַת כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמֵנִיף. כֵּיצַד מֵנִיף, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט, כז): אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם, מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה, מַה תְּנוּפָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא אַף הֲרָמָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא. מָה הֲרָמָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִכָּאן אָמְרוּ מִצְוַת תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. תְּנוּפָה, תְּנוּפָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. (במדבר ו, כ): לִפְנֵי ה', בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: לִפְנֵי ה', הוּא בַּמִּזְרָח עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב. (במדבר ו, כ): קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה, וַהֲלוֹא אֵיל נָזִיר בִּכְלַל (ויקרא ז, לד): כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה וגו', וְלָמָּה נֶאֱמַר כָּאן, לְפִי שֶׁיָּצָא אֵיל נָזִיר לָדוּן בְּדָבָר חָדָשׁ, שֶׁהוּא טָעוּן בְּהַפְרָשַׁת זְרוֹעַ, יָכוֹל אֵין לוֹ אֶלָּא חִדּוּשׁוֹ בִּלְבָד, לְכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, שֶׁהוּא טָעוּן הַפְרָשַׁת חָזֶה וְשׁוֹק. (במדבר ו, כ): וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר, אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַר הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, כְּתִיב הָכָא וְאַחַר יִשְׁתֶּה, וּכְתִיב הָתָם (במדבר ו, יט): אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, מָה הָתָם אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי, אַף כָּאן אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי.