פרק י · אות כב
כב וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה (במדבר ו, יט), אֵין בְּשֵׁלָה אֶלָּא שְׁלֵמָה. דָּבָר אַחֵר, וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ, יָכוֹל חַיָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשֵׁלָה, אִי בְּשֵׁלָה, יָכוֹל בִּפְנֵי עַצְמָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יט): מִן הָאַיִל, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם הָאָיִל, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, חוֹתְכָהּ עַד שֶׁהוּא מַנִּיחַ כַּשַֹּׂעֲרָה. לֹא הַקֹּדֶשׁ בּוֹלֵעַ מִן הַחֹל וְלֹא הַחֹל בּוֹלֵעַ מִן הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים, אֶחָד מִמֵּאָה. רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וּשְׁנֵיהֶם לְמֵדִים מֵאֵיל נָזִיר, מַאן דְּאָמַר אֶחָד מִמֵּאָה, אַתְּ עוֹשֶׂה, אֶת הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִמֵּאָה לָאָיִל. וּמַאן דְּאָמַר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, אַתְּ עוֹשֶׂה אֶת הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. מַאן דְּאָמַר אֶחָד מִמֵּאָה, אַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ, מַאן דְאָמַר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים אֵין אַתְּ מוֹצִיא הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ. וּכְשֵׁם שֶׁאַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ כָּךְ הוֹצֵא מִן הָאַיִל, לֵית יָכוֹל, דְּתָנֵי אֵין טִנֹּפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַתְּרוּמָה לְהַעֲלוֹת אֶת הַחֻלִּין, אֲבָל טִנֹּפֶת שֶׁל חֻלִּין מִצְטָרֶפֶת עִם הַחֻלִּין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. (במדבר ו, יט): וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, שֶׁאִם נִפְרְצָה אוֹ חָסְרָה, פְּסוּלָה. (במדבר ו, יט): וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, אֵלּוּ אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ, וְאֵין הֲבָאַת קָרְבָּנוֹ אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ.