פרק י · אות כא
כא וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (במדבר ו, יח), רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ, אָמַרְתָּ אִם כָּךְ אָמְרָה תּוֹרָה (שמות כ, כג): וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי וגו', קַל וָחֹמֶר לִדְבַר בִּזָּיוֹן, שֶׁלֹא יְגַלֵּחַ, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (ויקרא ג, ב): וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר ו, יח): וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת וגו', בְּמִי שֶׁמְחֻסָר לְקִיחָה וּנְתִינָה, וְלֹא בְּמִי שֶׁמְחֻסָר לְקִיחָה הֲבָאָה וּנְתִינָה, הֱוֵי מָקוֹם שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל שָׁם הָיָה מְגַלֵּחַ. אֵין לִי שֶׁמְּגַלֵּחַ אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ, וּמִנַּיִן אַף בַּמְּדִינָה, אָמַרְתָּ גִּלַּח וְגִלַּח, אַף בַּמְּדִינָה. מַה בֵּין מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִמְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה, הַמְּגַלֵחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד הָיָה מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשֵֹּׂעָר תַּחַת הַדּוּד, וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְדִינָה לֹא הָיָה מְשַׁלְּחוֹ תַּחַת הַדּוּד. וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אִם אֵין שָׁם פֶּתַח פָּתוּח לֹא הָיָה מְגַלֵחַ, וְנוֹטֵל אֶת הָרֹטֶב וְנוֹתֵן עַל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל שְׁלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, מִזִּבְחוֹ יְהֵא תַּחְתָּיו. הַשְּׁלָמִים, אֵין לִי אֶלָּא תַּחַת הַשְּׁלָמִים, תַּחַת חַטָּאת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: זֶבַח, מִכָּל מָקוֹם. אֵין לִי שֶׁשֹּׂוֹרְפוֹ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמְּגַלֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ, בַּמְדִינָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן עַל הָאֵשׁ, מִכָּל מָקוֹם.