פרק י · אות יח
יח וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה' (במדבר ו, יד), מַגִּיד שֶׁהַבְּהֵמָה מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁם. (במדבר ו, יד): בֶּן שְׁנָתוֹ, בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ וְלֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים. (במדבר ו, יד): תָמִים, לְהוֹצִיא אֶת בַּעֲל מוּם. (במדבר ו, יד): אֶחָד, וְלֹא שְׁנַיִם. אֶחָד, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לַשֵּׁם. (במדבר ו, יד): לְעֹלָה, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. (במדבר ו, יד): וְכַבְשָׂה, יָכוֹל שְׁתַּיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יד): אַחַת. אָמַרְתָּ אַחַת, אֵין מְגַלְּחִין שְׁתֵּי נְזִירוֹת כְּאֶחָת. (במדבר ו, יד): בַּת שְׁנָתָה, בַּת שָׁנָה לְעַצְמָהּ וְלֹא בַּת שָׁנָה לַשָּׁנִים. (במדבר ו, יד): תְּמִימָה, לְהוֹצִיא בַּעֲלַת מוּם. (במדבר ו, יד): לְחַטָּאת, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת. (במדבר ו, יד): וְאַיִל, יָכוֹל שְׁנַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יד): אֶחָד. אָמַרְתָּ אֶחָד, מְגַלֵּחַ הוּא עַל זֶבַח אֶחָד. (במדבר ו, יד): תָּמִים, לְהוֹצִיא בַּעַל מוּם. (במדבר ו, יד): לִשְׁלָמִים, שֶׁיְהֵא הֶקְדֵשׁוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים. לִמֵּד בַּנָּזִיר שֶׁיִּטְעֹן בְּשָׁלשׁ בְּהֵמוֹת.