פרק י · אות יז
יז וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר (במדבר ו, יג), תּוֹרַת, אֶחָד נְזִיר יָמִים וְאֶחָד נְזִיר עוֹלָם, יָכוֹל שֶׁאַתְּ מַרְבֶּה נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְזֹאת, שֶׁכֵּן אָמְרוּ מַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן, נְזִיר עוֹלָם הִכְבִּיד שַׂעֲרוֹ מֵקֵל בְּתַעַר וּמֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, וְאִם נִטְמָא מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן הִכְבִּיד שַׂעֲרוֹ אֵין מֵקֵל בְּתַעַר, וְאִם נִטְמָא אֵין מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. רַבִּי אוֹמֵר אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב טו, ז ח): וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן. כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי ה' יְרוּשָׁלָיִם וְעָבַדְתִּי אֶת ה'. מַהוּ מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְקֵץ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ, וְאוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ הִיא שְׁנַת עֶשֶׂר לִשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, וּמְגַלֵּחַ אַבְשָׁלוֹם אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יד, כו): וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ, נֶאֱמַר כָּאן יָמִים, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא כה, כט): יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ, מַה לְּהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַף כָּאן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים מְגַלְּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, כ): וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּבְנֵי מְלָכִים מְגַלְּחִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְזֹאת תּוֹרַת, לְקָרְבַּן טָהֳרָה אוֹ אַף לְקָרְבַּן טֻמְאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, יג): בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ פֶּסֶק לִנְזִירוּתוֹ. בְּיוֹם מְלֹאת, בַּיּוֹם יָבִיא וְלֹא בַלַּיְלָה. (במדבר ו, יג): יָבִיא אֹתוֹ, הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ וְאֵין אֲחֵרִים מְבִיאִין אוֹתוֹ. זוֹ אַחַת מִשְׁלשָׁה אֶתִים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה (ויקרא כב, טז): וְהִשִֹּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה, וְכִי אֲחֵרִים מַשִֹּׂיאִים אוֹתָם וַהֲלֹא הֵם מַשִֹּׂיאִין אֶת עַצְמָן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי, וְכִי אֲחֵרִים קָבְרוּ אוֹתוֹ וַהֲלֹא הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ, אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: יָבִיא אֹתוֹ, הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ וְאֵין אֲחֵרִים מְבִיאִים אוֹתוֹ.