פרק טז · אות כב
כב וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה (במדבר יד, יא), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי צְוָחוֹת צָוַחְתִּי מִפְּנֵיכֶם, סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ אַרְבַּע, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, (תהלים יג, ב ג): עַד אָנָה ה' תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי. צָוַחְתִּי (במדבר יד, כז): עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה, סוֹפְכֶם לִצְוֹחַ (תהלים ו, ד): וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה ה' עַד מָתָי. (במדבר יד, יב): אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבֵּט לִבְרִית אֲבוֹתָם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם שֶׁתַּעֲמִיד מֵהֶם מְלָכִים נְבִיאִים וְכֹהֲנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין אַתָּה מִבֵּינֵיהֶם (שמות לב, י): וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ עָמַד בְּמִדָּה אַחֶרֶת (במדבר יד, יג יד): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם, וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, יֹאמְרוּ שֶׁלֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לָזוּן אוֹתָם. אָמַר לוֹ וַהֲלוֹא רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עַל הַיָּם, אוֹמְרִים בָּנוּ הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בִּשְׁלשִׁים וְאֶחָד אֵין יָכוֹל לַעֲמֹד, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים עֲשֵׂה בִּשְׁבִילְךָ (במדבר יד, יז): וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה', וּתְנַצֵּחַ מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, (במדבר יד, יז): כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, אֲנִי אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ בְּאֵיזֶה מִדָּה אַתָּה דָן אֶת עוֹלָמְךָ (שמות לג, יג): הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ, הֶעֱבַרְתָּ מִמֶּנִּי (שמות לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁאָמַרְתָּ לִי קַיֵּים (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן (במדבר יד, יט): סְלַח נָא. קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דְּבָרָיו וְהוֹדָה לוֹ (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁכֵּן עֲתִידִים הַמִּצְרִים לוֹמַר כִּדְבָרֶיךָ.