פרק טז · אות יג
יג וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ (במדבר יג, כא), כֵּיצַד, הָיוּ נִכְנָסִים לְעִיר הַדֶּבֶר נוֹגֵף אֶת הַגְּדוֹלִים וּמִתְעַסְּקִים בְּנֵי הָעִיר בִּקְבוּרָתָן וּבְרִיָּה לֹא הָיְתָה רוֹאָה אוֹתָם, לְכָךְ אָמְרוּ (במדבר יג, לב): הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ וגו', בַּנִּסִּים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ הוֹצִיאוּ דִּבָּה. (במדבר יג, כב): וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימָן, שֶׁהָיוּ עַד מְאֹד גִּבּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, ב): אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק. (במדבר יג, כב): וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַפְּסֹלֶת שֶׁלָּהּ מְשֻׁבָּח הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַמְשֻׁבָּח שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ וְנָחֲלוּ בְּנֵי נֹחַ אֶת הָעוֹלָם אַחַר הַמַּבּוּל, הֵם בָּנוּ עֲיָרוֹת תְּחִלָּה, וְלֹא בִּמְקוֹם הַשֶּׁבַח אֶלָּא בִּמְקוֹם הַפְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְצֹעַן מִצְרַיִם הִיא הַטּוֹבָה שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְזוֹ קָדְמָה לָהּ שֶׁבַע שָׁנִים. וְאִם תֹּאמַר לֹא מִי שֶׁבָּנָה זוֹ לֹא בָּנָה זוֹ, הוּא הַדּוֹר הִיא הַמִּשְׁפָּחָה (בראשית י, ו): וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן, וְעָמְדוּ וּבָנוּ זוֹ לִפְנֵי זוֹ. וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.