פרק טז · אות יב
יב וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר (במדבר יג, יז), שֶׁכֵּן הַתַּגָרִין מַרְאִין אֶת הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח, (במדבר יג, יח): וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ, שָׁלשׁ פְּעָמִים אָמַר לָהֶם וּמָה הָאָרֶץ, לָמָּה בָּרִאשׁוֹן וּרְאִיתֶם וגו', אָמַר לָהֶם הֱיוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ אֶרֶץ שֶׁמְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים, וְיֵשׁ אֶרֶץ שֶׁמְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים, וְיֵשׁ שֶׁמְגַדֶּלֶת אֻכְלוּסִין וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אֻכְלוּסִין, כָּךְ פְּקָדָן (במדבר יג, יח): וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב, (במדבר יג, יט): וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ, מִנַּיִן אַתֶּם יוֹדְעִין כֹּחָם, אִם בְּמַחֲנִים הֵם שְׁרוּיִין הֵם גִּבּוֹרִים, בּוֹטְחִין עַל כֹּחָם, אִם בְּמִבְצָרִים, חַלָּשִׁים הֵם וְלִבָּם רַךְ, (במדבר יג, כ): וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא, אִם פֵּרוֹתֶיהָ קַלִּים אִם שְׁמֵנִים, אָמַר לָהֶם הִסְתַּכְּלוּ בָּאֲבָנִים וּבַצְּרוֹרוֹת שֶׁלָּהּ, אִם שֶׁל צוֹנָמָא הֵם שְׁמֵנִים הֵם, אִם שֶׁל חֲרָסִים הֵם רָזִים הֵם. (במדבר יג, כ): וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין תְּקוּפַת תַּמּוּז בְּלֹא תְאֵנִים וַעֲנָבִים.