פרק טו · אות י
י רַבִּי לֵוִי בַּר רַבִּי אוֹמֵר, מְנוֹרָה טְהוֹרָה יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות כה, לא): וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, אָמַר לוֹ כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, אָמַר לוֹ (שמות כה, לא): מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה משֶׁה וְיָרַד וְשָׁכַח מַעֲשֶׂיהָ, עָלָה וְאָמַר רִבּוֹנִי כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, אָמַר לוֹ: מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה משֶׁה וְיָרַד וְשָׁכַח, עָלָה וְאָמַר רִבּוֹנִי שָׁכַחְתִּי אוֹתָהּ, הֶרְאָה לוֹ לְמשֶׁה וְעוֹד נִתְקַשָּׁה בָהּ. אָמַר לוֹ (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, עַד שֶׁנָּטַל מְנוֹרָה שֶׁל אֵשׁ וְהֶרְאָה לוֹ עֲשִׂיָּתָהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה עַל משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֵצֶל בְּצַלְאֵל וְהוּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, וְאָמַר לִבְצַלְאֵל מִיָּד עֲשָׂאָהּ, הִתְחִיל תָּמֵהַּ וְאָמַר אֲנִי כַּמָּה פְּעָמִים הֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְקַשֵּׁיתִי לַעֲשׂוֹתָהּ, וְאַתְּ שֶׁלֹא רָאִיתָ עָשִׂיתָ מִדַּעְתְּךָ, בְּצַלְאֵל, בְּצֵל אֵל הָיִיתָ עוֹמֵד כְּשֶׁהֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשִׂיָּתָהּ. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִגְנְזָה הַמְּנוֹרָה. וְזֶה אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁנִּגְנַז, הָאָרוֹן, וְהַמְּנוֹרָה, וְהָאֵשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהַכְּרוּבִים. וּכְשֶׁיָּשׁוּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו וְיִבְנֶה בֵיתוֹ וְהֵיכָלוֹ, הוּא מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָן לְשַׂמֵּחַ אֶת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, א): יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה, (ישעיה לה, ב): פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל.