פרק ט · אות לב
לב וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, טז), מִכָּאן אָמְרוּ אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', יְפַנֶּה עָלֶיהָ הָעֲזָרָה. (במדבר ה, יז): וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים, מְקֻדָּשִׁים מִן הַכִּיּוֹר. (במדבר ה, יז): בִּכְלִי חֶרֶשׂ, וְלֹא בִשְׁאָר כֵּלִים, וְלֹא בְּשֶׁבֶר שֶׁל חֶרֶשׂ. (במדבר ה, יז): וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן, וְלֹא זָר. (במדבר ה, יז): וְנָתַן אֶל הַמַּיִם, עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מִכָּאן אָמְרוּ הָיָה מֵבִיא פִּיָלֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעִית, כְּשֵׁם שֶׁמְּמַעֵט בַּכְּתָב כָּךְ מְמַעֵט בַּמַּיִם, נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, מַגְבִּיהָהּ וְנוֹטֵל עָפָר מִן תַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמַּיִם. תָּנֵי בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן, אִיסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר לְהָבִיא קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים.