פרק ט · אות כה
כה וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה (במדבר ה, כח), לְשֶׁעָבַר, (במדבר ה, כח): וּטְהֹרָה הִוא, לֶעָתִיד לָבוֹא. אוֹתָהּ שָׁעָה (במדבר ה, כח): וְנִקְתָה, מִן הָאָלוֹת וּמִן הַשְּׁבוּעָה, (, כח): וְנִזְרְעָה זָרַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדַאי הוּא הַצַּעַר שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ בָּנִים בִּשְׂכָרָהּ, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה, נִפְקֶדֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה הִפְסִידָה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. נְקֵבוֹת, יוֹלֶדֶת זְכָרִים. שְׁחוֹרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים. קְצָרִים, יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. יוֹלֶדֶת לִשְׁתֵּי שָׁנִים, יוֹלֶדֶת בְּכָל שָׁנָה. יוֹלֶדֶת אֶחָד, יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין נוֹתְנִין שָׂכָר לַעֲבֵרָה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה לְזֶרַע לְשֶׁעָבַר, יָכוֹל תְּהֵא כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, מֻתֶּרֶת הִיא לְזֶרַע מֵעָתָּה.