פרק ט · אות יט
יט וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ (במדבר ה, כב), אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵעַיִךְ, וּמִנַּיִן אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבָאוּ, (במדבר ה, כז): וּבָאוּ, אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה. (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִנַּיִן כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה כָּךְ בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ הַנּוֹאֵף, תַּלְמוּד לוֹמַר: לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. (במדבר ה, כב): וְאָמְרָה הָאִשָּׁה, וְלֹא אִלֶּמֶת. (במדבר ה, כב): אָמֵן אָמֵן, אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה, אָמֵן עַל הָאָלָה. אָמֵן מֵאִישׁ זֶה, אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר, אָמֵן לְשֶׁעָבַר, אָמֵן לֶעָתִיד לָבוֹא, אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי מִן הָאֵרוּסִין, אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי מִן הַנִּשֹּׂוּאִין.