פרק ט · אות יג
יג וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן (במדבר ה, טו), מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן פָּרָשַׁת סוֹטָה, (במדבר ה, י): וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ וגו', וְכִי יִשְׂרָאֵל אוֹכֵל קָדָשִׁים, אֶלָּא אִם בָּאתָ אֵצֶל כֹּהֵן בַּנְּדָרִים וּבַנְּדָבוֹת וּבַבְּכוֹרִים, אֲנִי מַעֲמִיד הֵימֶךָ כֹּהֲנִים אוֹכְלִים קָדָשִׁים, וְאִם לִגְלַגְתָּ בַּמִּצְווֹת וְלֹא הֵבֵאתָ קָדָשִׁים, סוֹפוֹ וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וגו', תַּרְעָא דְּלָא פְּתִיחַ לְמִצְוָתָא פְּתִיחַ לְאַסְיָא. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן מִשֶּׁלּוֹ (במדבר ה, טו): עֲשִׂירִת הָאֵיפָה, לְפִי שֶׁעָבְרָה עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. (במדבר ה, טו): קֶמַח שְׂעוֹרִים, הַנּוֹאֵף הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, תָּנֵי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה, שֶׁלֹא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר. דָּבָר אַחֵר, לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן, לָמָּה, שֶׁהַשֶּׁמֶן אוֹרָה לָעוֹלָם, שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ יִצְהָר, וְהִיא אָהֲבָה אֶת הָאֲפֵלָה, לֹא יִהְיֶה אוֹרָה בְּמִנְחָתָהּ. וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, שֶׁהַלְּבוֹנָה זִכָּרוֹן לָאִמָּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר, אֵלּוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, (שיר השירים ד, ו): וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת, וְזוֹ פֵּרְשָׁה מִדַּרְכֵּיהֶן, לֹא יְהֵא זִכְרוֹנָן בְּקָרְבָּנָהּ, שֶׁהַלְּבֹנָה קְרוּיָה זִכָּרוֹן. (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, שְׁתֵּי קְנָאוֹת הִיא, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לַבַּעַל כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. (במדבר ה, טו): מִנְחַת זִכָּרוֹן, זוֹ לְטוֹבָה, אִם נִמְצֵאת טְהוֹרָה. (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, זֶה לְרָעָה, אִם נִמְצֵאת טְמֵאָה. (במדבר ה, טז): וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן, אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִידָהּ, שֶׁלֹא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. (במדבר ה, טז): לִפְנֵי ה', בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר. מִכָּאן אָמְרוּ (גמרא תמיד לג-ב): רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְמֵאִים בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר.