פרק ט · אות ג
ג דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, הֱוֵי שָׁוֵי לִבְנֵי אֱינָשָׁא, מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּזְדַּקֵּק לָהּ אָדָם אֶחָד, וְאָמְרָה לֵיהּ לְאֵיזֶה מָקוֹם תֵּלֵךְ, מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה הָלְכָה וְאָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ, וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְנִזְקַק לָהּ. אַחַר כָּךְ תּוֹהֶה בּוֹ וּבִקֵּשׁ לָמוּת, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִפִּתְּךָ אָכַלְתָּ וּבְכוֹסְךָ שָׁתִיתָ, אֶלָּא מִי גָּרַם לְךָ שֶׁאַתְּ גַס רוּחַ, הֱוֵי שָׁוֶה לִבְנֵי אָדָם.