פרק ה · אות ה
ה רַבִּי אַבָּא בַּר אַיְּבוּ אָמַר דַּי הוּא שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר כָּאן אֶלָא עַל הַמִּשְׁפָּחָה בִּלְבָד, לָמָּה הוּא מַזְכִּיר לְכָל הַשֵּׁבֶט, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר ד, יח): אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּמַקְדִּים דְּבָרִים שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ, צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקֹּרַח עוֹמֵד מִמִּשְׁפְּחוֹת קְהָת וְחוֹלֵק עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, א): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת וגו', וּמשֶׁה עָתִיד לְבַקֵּשׁ לִפְנֵי הָה' שֶׁתִּבְלַע הָאָרֶץ אוֹתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּן דַּעְתְּךָ (במדבר יז, ה): זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר וגו', חָסֵר קְרָיָה כְּלוּם, מַהוּ לוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לוֹ אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֲבָל לְכָל הַשֵּׁבֶט אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תַּכְרִיתוּ וגו'.