אור ברסלב
במדבר רבה פרק ה › אות ד

במדבר רבה

פרק ה · אות ד

אות ג

ד דָּבָר אַחֵר, אַל תַּכְרִיתוּ וגו'. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (במדבר ד, יז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָה עִסְקוֹ שֶׁל אַהֲרֹן נִזְכָּר כָּאן, אֶלָּא שֶׁהוּא נוֹתֵן רֶמֶז לִבְנֵי קְהָת וְאוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא לִנְהֹג בְּקַלּוּת רֹאשׁ וּלְהִכָּנֵס אֵצֶל הָאָרוֹן, אִם נְהַגְתֶּם בּוֹ בְּקַלּוּת רֹאשׁ, לִמְּדוּ מִבְּנֵי אַהֲרֹן. אָמַר, בְּנֵי אַהֲרֹן, בִּשְׁבִיל שֶׁנִּכְנְסוּ שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת מַה כָּתוּב בָּהֶן (ויקרא י, ב): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, אַף אַתֶּם תְּנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא יַגִּיעַ לָכֶם כְּשֵׁם שֶׁהִגִּיעַ לִבְנֵי אַהֲרֹן. לְפִיכָךְ הוּא כָּתַב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ לָמָּה כְּתִיב כָּאן אַהֲרֹן, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי קְהָת עַל מַשָֹּׂא הָאָרוֹן נִתְיָרְאוּ, הִתְחִילוּ צוֹוְחִין עַל משֶׁה וְאוֹמְרִים הֲרֵי אָנוּ מֵתִים כְּשֵׁם שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי תַּקָּנָה לְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן וגו', כָּךְ לְמִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי אֶעֱשֶׂה לָהֶם תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תַּכְרִיתוּ וגו' וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם. וְאַל תִּתְמַהּ עַל זוֹ שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ, שֶׁאַף בָּרְשָׁעִים מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה לָהֶם תַּקָּנָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ, בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרַשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם יֶחֱטָא אָדָם בָּהֶן כָּךְ הוּא נִטְרָד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִלְקוּ אַרְבָּעִים וְיֵצְאוּ יְדֵי כְּרִיתָתָן, וְזוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (גמרא מכות כג-א): כָּל חַיָּבֵי כְּרִיתוֹת שֶׁלָּקוּ נִפְטָרִין מִידֵי כְּרִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, ג): וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, כֵּיוָן שֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא אָחִיךָ, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. וּמָה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת נַפְשׁוֹ נִטֶּלֶת עָלֶיהָ, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ. וְלָמָּה חִיְּבַתּוּ תּוֹרָה לִתֵּן לוֹ מַלְקוֹת אַרְבָּעִים, לְפִי שֶׁעָבַר עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, וְגָרַם מִיתָה לְעַצְמוֹ שֶׁנּוֹצָר בְּאַרְבָּעִים יוֹם, יִלְקֶה אַרְבָּעִים וְיֵצֵא יְדֵי עָנְשׁוֹ. כְּשֵׁם שֶׁנַּעֲשָׂה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁחָטָא וְנִתְחַיֵּב מִיתָה וְנִלְקָה אַרְבָּעִים, שֶׁנִּתְקַלֵּל הָעוֹלָם בְּחֶטְאוֹ אַרְבָּעִים קְלָלוֹת, עֶשֶׂר לְאָדָם, וְעֶשֶׂר לְחַוָּה, וְעֶשֶׂר לַנָּחָשׁ וְעֶשֶׂר עַל הָאָרֶץ, וְהֶאֱרִיךְ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, וְהוּא חָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וְלֹא גָּמַר יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם לָרְשָׁעִים עָשָׂה תַּקָּנָה קַל וָחוֹמֶר לַצַּדִּיקִים, הֱוֵי: אַל תַּכְרִיתוּ וגו'.

תוכן העניינים

במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה