פרק ה · אות ג
ג דָּבָר אַחֵר, אַל תַּכְרִיתוּ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב יד, כז): וְלֹא דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּמוּת אֶחָד מֵהֶם, רְאֵה מַה כְּתִיב (ישעיה נו, ג): וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר וגו', וּמַה עַל בֶּן נֵכָר אָמַרְתִּי שֶׁלֹא לְפָסְלוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בָּנַי, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת וגו'. וְכֵן הַגִּבְעוֹנִים שֶׁהָיוּ גֵּרִים גְּרוּרִים וְלֹא הָיוּ גֵּרֵי אֱמֶת אֶלָּא מִן הַיִּרְאָה נִתְגַּיְּרוּ קִבַּלְתִּי אוֹתָם, וְעַל שֶׁבִּקֵּשׁ שָׁאוּל לְהִזְדַּקֵּק לָהֶם וְהָרַג הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין מְזוֹנוֹתָן, הֲרַגְתִּיו. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵבֵאתִי שָׁלשׁ שָׁנִים רָעָב בִּשְׁבִילָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, א): וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד וגו', וּמַה אִם לַגִּבְעוֹנִים שֶׁבָּאוּ אֶצְלְכֶם לֹא פָסַלְתִּי, לְבָנַי אֲנִי פּוֹסֵל, הֱוֵי: וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת וגו', וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַלְוִיִּם שֶׁהֵם מְשָׁרְתִים לְפָנַי, הֱוֵי: אַל תַּכְרִיתוּ. אַל תַּכְרִיתוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחום א, ז): טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, אֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּרְדָה עָלָיו מְדִינָה, הוּא עוֹשֶׂה בָהּ אַנְדְּרוֹלוֹמוּסְיָא וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהַדּוֹר מַכְעִיס לְפָנָיו הוּא מְמַלֵּט הַצַּדִּיקִים וּמְאַבֵּד לָרְשָׁעִים, חָטָא דּוֹר אֱנוֹשׁ אִבֵּד אוֹתָם, הִצִּיל לַחֲנוֹךְ (בראשית ה, כד): וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, לָמָּה (נחום א, ז): בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. דּוֹר הַמַּבּוּל הִכְעִיסוּ וְאִבְּדָן וְהִצִּיל לְנֹחַ (בראשית ו, ח): וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. סְדוֹמִיִּים הִכְעִיסוּ וְאִבְּדָם וְהִצִּיל לוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כט): וַיְהִי בְּשַׁחֵת ה' אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וגו', הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ. הֵבִיא חשֶׁךְ עַל הַמִּצְרִיִּים (שמות י, כג): וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ, יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בָּאוּ לַמִּדְבָּר עָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, מִיָּד עָמַד משֶׁה וְהָרַג לַחוֹטְאִים עַל יְדֵי שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כח): וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה, וְנָגַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֵׂי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְלֹא נָגַף שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' וגו', הֱוֵי: בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁבֶט לֵוִי חָסוּ בִּי וְקִדְשׁוּ שְׁמִי בָּעֵגֶל, הַדִין הוּא שֶׁאֵדַע אוֹתָם לְטוֹב וְאַצִּילֵם מִצָּרָה, לְפִיכָךְ הִזְהִיר לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן עַל בְּנֵי קְהָת שֶׁהָיוּ לְוִיִּם שֶׁלֹא יִתְכַּלּוּ בְּמַעֲשֵׂה הָאָרוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תַּכְרִיתוּ וגו'.