פרק ד · אות ג
ג מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה (במדבר ג, מ), תְּנֵינַן תַּמָּן (תוספתא שבת טז, ד): תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד לִשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין חוֹתְכִין אֶת טִבּוּרוֹ וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֶלָּא אִמּוֹ גּוֹחֶנֶת עָלָיו וּמְנִיקָתוֹ, וְהַמְטַלְטְלוֹ בַּשַּׁבָּת כִּמְטַלְטֵל אֶבֶן בַּשַּׁבָּת, בֶּן שִׁבְעָה וְסָפֵק שֶׁהוּא בֶּן שְׁמוֹנָה, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין חוֹתְכִין אֶת טִבּוּרוֹ וְאֵין טוֹמְנִין שִׁלְיָתוֹ וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאִם דָּבָר בָּרִי שֶׁהוּא בֶּן שִׁבְעָה חַי, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְחוֹתְכִין טִבּוּרוֹ וְטוֹמְנִין שִׁלְיָתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן הַוָּלָד וּמְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. לָמָּה מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עַל הַנּוֹלָד בֶּן שִׁבְעָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׁל חַיִּים, אֲבָל הַנּוֹלָד לִשְׁמוֹנָה לֹא כָּלוּ חֳדָשָׁיו וְאֵינוֹ שֶׁל חַיִּים לְפִיכָךְ אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. שָׁאֲלוּ לְרַבִּי אַבָּהוּ מִנַּיִן לְנוֹלָד בֶּן שִׁבְעָה שֶׁהוּא חַי, אָמַר לְהוּ מִדִּידְכוֹן אֲנָא מַמְטֵי לְכוֹן, זיט"א איפט"א איט"א אוכט"י, וְאֵיזֶהוּ בֶּן שְׁמוֹנָה כָּל שֶׁאֵין צִפָּרְנָיו וּשְׂעָרָיו גְּמוּרִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵינוֹ חַי שְׁלשִׁים יוֹם לֹא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו אֲבָל נֵפֶל הוּא, לָמָּה, סָמְכָה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לִדְבַר תּוֹרָה, שֶׁלֹא צִוָּה הַמָּקוֹם לִמְנוֹת הַבְּכוֹרִים כְּדֵי לִפְדוֹתָן אֶלָּא אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, מ): פְּקֹד כָּל בְּכֹר וגו' וְשָׂא אֶת מִסְפַּר שְׁמֹתָם, נָתַן לָהֶם תְּלוּי רֹאשׁ, לְפִי שֶׁהַבְּכוֹרִים חַיָּבִין מִיתָה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.