פרק ד · אות ב
ב דָּבָר אַחֵר, פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ו, ח ט): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וגו' אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי וגו', מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פְּרַגְמָטוֹטִין שֶׁל אֲבָנִים, שֶׁל זְכוּכִית, וְהָיָה מוֹצִיאָן לַשּׁוּק וְלֹא הָיָה מַבְחִין בַּמִּנְיָן, שֶׁלֹא הָיָה מוֹצִיאָן בְּמִנְיָן, וְנִכְנָס לְהַנִּיחָן וְלֹא הָיָה מַנִּיחָן בְּמִנְיָן, שֶׁלֹא הָיָה מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ שֶׁל זְכוּכִית, וְהָיָה לוֹ פְּרַגְמָטֵיס אַחַת שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת נָאוֹת וְהָיָה נוֹטְלָהּ וּמוֹצִיאָהּ בְּמִנְיָן וּמַנִּיחָהּ בְּמִנְיָן. כָּךְ כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא נָתַתִּי מִנְיָן, לָמָּה, שֶׁאֵין חֲשׁוּבִין לְפָנַי כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יז): כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדוֹ. אֲבָל אַתֶּם בָּנַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים מו, ג): הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן וגו', לְכָךְ מוֹנֶה אֶתְכֶם בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר, הֱוֵי: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וגו' אַחַת הִיא יוֹנָתִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל.