פרק ב · אות ט
ט מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ (במדבר ב, ב), תְּנֵינַן תַּמָּן (גמרא עירובין מט-ב): הַשּׁוֹבֵת בַּדֶּרֶךְ עוֹשֶׂה לוֹ עֲגֻלּוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא, וּמְטַלְטֵל בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשַּׁבָּת וְאוֹמֵר שְׁבִיתָתִי בִּמְקוֹמִי וְזוֹכֶה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ וָרוּחַ, וְכַמָּה הֵם אַרְבַּע אַמּוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל חֵפֶץ מִן מַרְגְּלוֹתָיו וְיִתְּנֶנּוּ בִּמְרַאשׁוֹתָיו. וְהַשּׁוֹבֵת בִּמְּדִינָה אֲפִלּוּ הִיא גְדוֹלָה כְּאַנְטוֹכְיָא מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. וְהַשּׁוֹבֵת בִּמְעָרָה אֲפִלּוּ הִיא כִּמְעָרַת צִדְקִיָּהוּ שֶׁהָיְתָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה. וּמִנַּיִן סָמְכוּ תְּחוּמִין, מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, ה): וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וגו', וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָלַךְ לְהַחֲרִיב אֶת יְרִיחוֹ אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ עֲתִידִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת שָׁם אֶת הַשַּׁבָּת אַל תַּרְחִיקוּ מִן הָאָרוֹן יוֹתֵר מִן אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, לָמָּה שֶׁתִּהְיוּ רַשָּׁאִין לָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָאָרוֹן בַּשַּׁבָּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ג, ד): אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיַּשְׁרֶה יִשְׂרָאֵל דְּגָלִים אָמַר לוֹ הַשְׁרֵה אוֹתָם לְכָל רוּחַ רָחוֹק אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ, מַהוּ מִנֶּגֶד אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרִחוּק מִיל, שֶׁהֵם אַלְפַּיִם אַמָּה. וּמִנַּיִן דְּהַאי מִנֶּגֶד בְּרִחוּק מִיל הוּא, יַלְפִינַן מִנֶּגֶד מִנֶּגֶד, כְּתִיב הָכָא: מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ, וּכְתִיב לְהַלָּן (בראשית כא, טז): וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָֹּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ, מַה לְּהַלָּן מִיל אַף כָּאן מִיל. וּמִנַּיִן דְּהַאי מִנֶּגֶד דְּאָמַר בְּהָגָר דְּהוּא מִיל, כְּתִיב הָכָא הַרְחֵק, וּכְתִיב לְהַלָּן רָחוֹק, אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה, מַה לְּהַלָּן מִיל אַף כָּאן מִיל.