אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ו פרק ז - לשמה ושלא לשמה - מהותן וגדרן › עבודת אחרית הימים

בלבבי משכן אבנה - ו· הרב איתמר שוורץ

פרק ז - לשמה ושלא לשמה - מהותן וגדרן · עבודת אחרית הימים

טוב לו לאדם שלא נברא משנברא

אולם צריך להבין, שהרי לכאורה הדברים סותרים את דברי הגר"ח מוולוז'ין ב'נפש החיים', שלעולם יעסוק אדם שלא לשמה - לעולם דייקא, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, וא"כ איך אפשר לומר שיש מהלך שהוא היפך זה, שיתחיל האדם מה"טוב לו שלא נברא" - מהלשמה? אמנם, כאן טמון סוד פנימיות העבודה. עד סוף השית אלפי שנין, שהם בחינת "לעולם בהם תעבודו" - לעולמו של יובל, צורת העבודה היא: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה", לעולם - להעלם של השית אלפי שנין, וממילא בהכרח שהשלא לשמה קודם ללשמה. אבל מצד ההתגלות של אור הגאולה, שנאמר בה "למעני למעני אעשה" - שם מתגלה הקב"ה ומתבטל ה'אני' של הנברא, ומצד כך ישנה התגלות של הלשמה. ברור ופשוט הדבר, שבכל הדורות כולם היה מהלך של "לעולם יעסוק... שמתוך שלא לשמה בא לשמה", מחמת שאור הגלות היה בתוקפו ואור הגאולה היה במקיף דמקיף - גנוז. משא"כ באחרית הימים, כשמאיר כבר אורו של משיח, כמש"כ בספה"ק, צורת העבודה היא להתחיל בנקודה מתהפכת, מתפיסה של "טוב לו שלא נברא", להתחיל מאמיתת המצאו ית' ומשם להשתלשל לנקודה של בורא עולמות, אל העולם שהוא שלא לשמה. נמצא לסיכום, שישנן שתי צורות בעבודה: ניתן להתחיל מתתא לעילא, שזהו סוד העבודה מצד ההארה דשית אלפי שנין דייקא, וניתן גם להתחיל מלעילא לתתא, מה"טוב לו שלא נברא", מהלשמה לשלא לשמה, שמאיר בסוד אור הגאולה.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה