אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ו פרק ב - תכלית הכל - דבקות בקב"ה › סיעתא דשמיא - סיוע מהקב"ה עצמו

בלבבי משכן אבנה - ו· הרב איתמר שוורץ

פרק ב - תכלית הכל - דבקות בקב"ה · סיעתא דשמיא - סיוע מהקב"ה עצמו

בכל דרכיך דעהו

תפיסה זו בכוחה להאיר את התכלית בנפש האדם. הרי בעצם, בכדי שאדם יוכל להשיג את התכלית, הוא נצרך שיהיה לו כח פנימי בנפש לעשות זאת. ומהיכן באמת ישאב האדם כח להתקרב לקב"ה?

ובכן, חז"ל אומרים שיש "סיעתא דשמיא". ונבאר עתה את העומק הטמון במושג הנקרא "סיעתא דשמיא".

"לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי" (תהלים נא, יב). הסיעתא דשמיא אינה נמצאת מחוץ לאדם. הקב"ה שוכן בקרב כל אחד ואחד, ומה שהקב"ה נגלה בלב של כל אדם ואדם - זה גופא הסיעתא-דשמיא. "לב טהור ברא לי אלקים", הכוונה: "צור לבבי וחלקי ה'". זהו "לב טהור"!

ומה כוונת חז"ל באומרם "לב טוב"? - "ואני קרבת אלוקים לי טוב". לב טוב כלומר, שהוא מחפש רק טוב, "וזולת זה, מה שיחשבוהו בני האדם לטוב - אינו אלא הבל ושוא נתעה" (כלשונו הנודעת של המס"י). נמצא, שמהו לב טוב? לב טוב הוא אותו לב שמחפש רק את הטוב האמיתי, והטוב האמיתי הוא הקב"ה. ומי מעורר זאת בקרב האדם? - זוהי ההתגלות שהקב"ה מתגלה בלב כל אחד ואחד - "ושכנתי בתוכם"!

אם אדם אינו מעורר בלבו את הידיעה שהקב"ה נמצא שם, איזו סיעתא דשמיא תהיה לו? סיעתא דשמיא אינה רק איזו רוח המושפעת ממרום, מתלבשת על האדם ונותנת לו דחף פנימי להתקדם בעבודת ה'. בודאי שגם זה נכון, אבל טמון בענין עומק של הבנה. מי שדוחף את האדם כל החיים, זהו רק הקב"ה. כי הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

סיעתא דשמיא, אם כן, במילים יותר מבוררות פירושה, שהקב"ה דוחף את האדם. ממילא, אם האדם אינו חושב על הקב"ה, ולא מגלה אותו ית' בלבו, מהיכן תהיה לו סיעתא דשמיא להצליח?

מהי הסיבה לכך שישנן כל כך הרבה נפילות, שישנם כה הרבה קשיים, והעצבות שוררת בכל? - פשוט וברור: חסר את הקב"ה! אילו הקב"ה יהיה בלבו של אדם, הרי הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים, אלא שלאדם נשאר איזה נקודת בחירה קטנה שהקב"ה נותן לו לבחור. אבל ברור הדבר שהאדם מצד עצמו אין בכוחו להשיג בכל עבודה שתהיה בעולם כלום, זולת סיעתא דשמיא. זה מבורר וידוע לכל.

"סיעתא דשמיא" אין הכוונה כפשוטו - עזרה מן השמים, שכן מיהו זה הנמצא בשמים? כלום השמים הם אלו המסייעים באמת לאדם? הרי ברור ופשוט שלא! מי שמסייע לאדם זה הקב"ה! - אם זה בלבוש של מלאכים, או בלבושים אחרים, אבל בעצם, הכל זו התלבשות כביכול של הקב"ה שבא בעצמו לסייע לאדם.

ממילא, ככל שהקב"ה נמצא יותר במחשבות האדם בגילוי, מתקיים בו יותר הכתוב "לב טהור ברא לי אלקים", ואז הקב"ה נמצא בלבו, ומסייע בעדו להתקרב אליו. אבל אם אדם תופס את ענין קרבת ה' כנקודת תכלית, והוא עוסק באמצעים - הרי אי אפשר להשיג בלי סיעתא דשמיא, וסיעתא דשמיא הוא כמעט לא מקבל, כי הרי אינו חושב כמעט על הקב"ה, וא"כ מהיכן יהיה לו כח להצליח?

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה