אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ד פרק כ - רצון לרוחניות ולגשמיות › הסרת מסכי הרצון הפנימי ע"י כח האמונה

בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ

פרק כ - רצון לרוחניות ולגשמיות · הסרת מסכי הרצון הפנימי ע"י כח האמונה

"וידעת" ו"והשבות" - שני שלבים

נקטנו דוגמא בעלמא, אבל היסוד אחד הוא: בנשמה טמון כח הנקרא רצון, ולרצון זה יש לבושים שונים - כמו לכל כח ממידות הנפש.

הלבושים של הרצון האמיתי הוא הרצונות של הגוף, שזהו ענין עמוק בפני עצמו.

הרצון האמיתי הוא רצון הנשמה לעבוד את קונה, והלבושים שעל גבי הנשמה אלו ד' היסודות של מידות האדם: רצון לגאוה, רצון לדיבורים, רצון לתאוה ורצון לעצלות.

ודאי שאצל כל יחיד ויחיד בן תורה, הרצון לעבוד את הקב"ה הוא רצון שנמצא בגילוי. כמה הוא נמצא בגילוי? - דבר זה משתנה מאדם לאדם, וזו גופא מדרגת האדם.

עבודת האדם היא, להסיר את המסכים הנמצאים על גבי הרצון, וממילא לגלות את הרצון הפנימי. השאלה היא: כיצד עושים זאת? מהי הדרך הנכונה להסיר את המסכים מעל גבי הרצון?

ישנם כמה אופנים בזה, ואחד מהם הוא ע"י כח האמונה.

כשאדם יודע שכל רצונות הגוף לעולם אינם עוזרים כלום, הוא מפסיק לרצות, וכמו שביארנו. כשהוא יודע שבין כך ובין כך, עלייתו לאוטובוס אינה תלויה ברצון החזק שלו או בריצתו המהירה, ועוד יותר - הוא יודע שלא בטוח כלל שאכן הוא צריך לעלות לאוטובוס. הן אם לא יעלה לאוטובוס, פירוש הדבר שהקב"ה לא רוצה, ואם הקב"ה לא רוצה - לשם מה צריך זאת?!

וכך מבטל האדם את רצונות האני שלו, נקודה אחר נקודה, עד שהוא מתייאש מכל רצונות העוה"ז, ואז מתגלה אצלו הרצון האמיתי של הנשמה, שהוא הרצון לעבוד את הקב"ה.

הרי הרצון לעבוד את הקב"ה טמון בכל נפש ונפש, בכל יהודי ויהודי, אלא שהרצונות האחרים מסתירים רצון זה. כל זמן שאדם אינו מסיר את המסכים של הרצונות, הרצון הפנימי של הנשמה נעלם. בשעה שאדם לוקח את המסכים הללו ומסיר אותם, הרצון של הנשמה נעשה בגילוי.

נמצא, שאדם יכול לעורר את רצון הנשמה בשני צדדים: ניתן לעורר את הרצון עצמו, מצד התשוקה הרצונית לעבוד את הבורא [וכפי שנתבאר בפרקים קודמים], וישנה אפשרות נוספת לעשות זאת, ע"י הסרת הקליפה, המחיצה המונעת את גילוי רצון הנשמה. כלומר, לא עבודה ישירה של גילוי הרצון, אלא הסרת כל רצונותיו האישיים, שהיא תגרום ממילא לגילוי הרצון הפנימי.

והנה להסיר את כל הרצונות - דבר זה נראה לאדם בתחילה קשה מאוד. וכל זאת למה? כי יש באדם הרבה מאוד רצונות. אדם רוצה כבוד [שורש הגאוה], הוא רוצה לדבר דיבורי הנאה, וישנן אצלו גם הרבה תאוות וכו'. ובאמת, אם בא אדם לעבוד עם כל רצון ורצון בפני עצמו, העבודה ארוכה עד מאוד. הוא יכול לעבוד על כל חלק קטן של תאוה, כל חלק של גאוה, והעבודה תימשך שנים רבות.

אך יש והאדם נכנס לנקודה הפנימית של העבודה, ובבת אחת בכוחו להפיל מסכים רבים!

משל למה הדבר דומה: ישנן בנין בעל שני קומות, וכעת מעוניינים להרוס את הקומה השניה. ניתן לקחת פטיש ואזמל, ולהתחיל לשבור כל לבינה ולבינה מהבית. אבל ישנה אפשרות הרבה יותר פשוטה: לשבור את הקומה התחתונה, כך שהקרקעית שעל גבה עמדה הקומה השניה נשמטת, וממילא כל הלבנים של הקומה השניה קורסים ונופלים גם הם, והקומה כולה קורסת.

בעבודת שבירת בנין הרע שבקרבו של האדם, יכול הוא לעבוד על כל פרט ופרט, עם תאוה לבד, עם כבוד לבד וכו'. ודאי שגם זו דרך, אך זוהי דרך ארוכה שסופה אינו ידוע. כשאדם עובד עם כח האמונה, הוא שולל את המציאות שנקראת רצון בעצם, וע"י השבירה הפנימית ממילא מסתלקים כל הפרטים.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה