אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ד פרק יט - מסירות נפש - מסירת הרצון › התקדמות שלב אחרי שלב

בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ

פרק יט - מסירות נפש - מסירת הרצון · התקדמות שלב אחרי שלב

התאמת הרגשת הלב לידיעת השכל

ניתן דוגמא לדבר. אם אדם מרגיש שעל הדירה שלו הוא לא היה מוכן לוותר למען הקב"ה, מהי עבודתו? - עליו להתחיל להתבונן מה הוא באמת רוצה? האם הוא רוצה קרבת ה' או לא?

ועוד לפני כן עליו להתבונן מה הוא חושב שתכלית החיים, והאם הוא אכן שואף להגיע אליה. כלומר: בשלב הראשון יש לברר מהי נקודת האמת שלשם צריך לשאוף ולהגיע, והשלב השני לברר לעצמו כמה הוא רוצה בה.

ובכן, אדם מברר לעצמו שתכלית החיים היא קרבת ה'. ראשית ישאל את עצמו: האם בשכל ברור לי, או אולי חולפת בראשי המחשבה שזו נקודה מסופקת, רק שיטה אחת בספרים?... אם הוא מרגיש שזו רק שיטה אחת, כבר היצר הצליח לתפוס אותו.

ראשית צריך שבשכל יהיה ברור לו לחלוטין שתכלית החיים היא להיות קרוב לבורא. אם אדם מרגיש שבשכלו הדבר מסופק - ישב ויברר זאת, ובמקביל יתפלל לקב"ה שיאיר את עיניו שהידיעה השכלית שלו תהיה ברורה ואמיתית.

לאחר שנקודה זו ברורה אצל האדם בשכל, עליו להתחיל לנסות לשעבד את הרצון שלו לנקודה הזאת. לדבר אל עצמו מצד החיוב ומצד השלילה: קרבת ה' זו התכלית, זהו הטוב האמיתי, וזולת זה מה שיחשבוהו בני אדם לטוב אינו אלא הבל ושוא נתעה. כלומר, הוא מעמיד לעצמו ימין ושמאל, טוב ורע - הטוב נמצא אצל הקב"ה, וכל שאר הדברים הם רע. והוא אומר לעצמו: אני יודע שזו האמת, אבל הלב שלי מרגיש אחרת לחלוטין.

הוא לוקח את אותה נקודה שהוא לא מוכן למסור אותה למען הקב"ה או מסופק בה, ומתחיל לדבר עם בורא עולם: "בשכל ברור לי שאת הדבר הזה - כגון הדירה - עלי למסור למענך ית', כי ידוע לי בבירור שדירה זו לא תביא אותי לשום תכלית אמיתית, וידוע לי גם שקרבת ה' היא היא התכלית האמיתית. אבל מה אעשה ואינני מרגיש שאני מוכן למסור זאת למענך".

וכך יחזור וידבר את הדיבורים הללו, הן עם נפשו והן עם הבורא. עם נפשו הוא מדבר ואומר: "אני יודע שזהו הבל, וההרגשים שלי אינם אמיתיים, אבל כך אני עדיין מרגיש". והוא גוער בעצמו עוד פעם ועוד פעם על הנקודה שבשכל הוא יודע שהיא אמיתית ובלב הוא מרגיש הפוך. במקביל הוא מדבר גם עם הקב"ה ומתחנן לפניו שיעזור לו שיהיה מוכן למסור את הנקודה הזאת למען השגת קרבת ה'.

אחרי שקנה אדם נקודה שעד הנה לא היה מוכן למסור למען הקב"ה, עליו להתקדם לנקודה הבאה. ראשית יבדוק מהו השלב הבא שאותו הוא לא מסוגל למסור לקב"ה, ויחזור חלילה על אותה עבודה.

כל ימי חייו צריך אדם ללכת מחיל אל חיל, להתקדם במדרגת הנכונות למסור את עצמו למען הבורא. ישנן בזה מדרגות אינספור.

סימן לקנין הדברים, כאשר האדם לא מרגיש כל כך התנגדות בלב, אלא שהוא רואה שלמסור זאת לקב"ה זה דבר פשוט. כמו שנתינת שקל לקב"ה הינה דבר פשוט אצל כל אדם, כך כל מדרגה שאדם עובד למסור לקב"ה, עליו לקנותה באופן שהרצון למסור יהיה מתוך פשיטות, ולא מכח התגברות על קושי. כל זמן שאדם מרגיש שהמסירות היא מכח התגברות על קושי, שימשיך לעבוד על אותה נקודה ולא יעבור לשלב הבא.

לאחר שהאדם זוכה שהוא מוכן למסור את כולו, כלומר למות הרגע על קידוש השם - אז אפשר להתחיל לדבר על רצון אמיתי לחיות על קידוה"ש.

יזכנו הקב"ה שרצון הנשמה הטמון בכל יחיד ויחיד למסור את כל כולו לבורא יהיה בגילוי, ונזכה להיות דבוקים בבורא לעולמים.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה