אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ד פרק יט - מסירות נפש - מסירת הרצון › התאמת הרגשת הלב לידיעת השכל

בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ

פרק יט - מסירות נפש - מסירת הרצון · התאמת הרגשת הלב לידיעת השכל

הכרה בארעיות חיי העוה"ז

והנה, מבחינה שכלית, הגיונית, כל אחד מאתנו ודאי מסכים שהחשבון מאד פשוט: כאן בעולם הזה ישנה בחירה. וכי למישהו מאיתנו מובטח שלא יחטא ויפסיד את קרבת ה'? "הן בקדושיו לא יאמין"!

אם כן, אם הקב"ה היה בא לאדם ומבטיח לו שהוא יהיה קרוב לקב"ה בתנאי שהוא מוכן למות הרגע - מצד החשבון השכלי, התשובה היתה צריכה להיות ברורה, שהוא בודאי מסכים.

[איננו נכנסים לחשבונות חיצוניים של צער המשפחה על מותו. עוסקים אנו אך ורק בנקודה האמיתית מצד עצמה, על מנת לבחון בזה את מדרגת הנפש].

אלא, שהגם שבשכל ברור לכל אחד היודע את האמת שהיה צריך להסכים בודאי למסור את הנפש - אך ידיעה לחוד, והרגשות לחוד! ועבודת האדם להביא את עצמו לכך שההרגשה תתאים עם הידיעה השכלית.

עליו לשבת ולברר לעצמו: אם בזה הרגע היה מתגלה אליו הקב"ה בנבואה, ושואל אותו: "אתה רוצה למות ואני מבטיח לך קרבת ה', או שאתה רוצה להמשיך לנסות?" מה היה עונה. אם היה עונה מיד שהוא מוכן למסור את נפשו למען קרבת ה' - מה טוב ומה נעים. אם לא - עליו להתחיל לעבוד על משקל הערכין, כפי שביארנו בתחילת הפרק.

הוא יושב ומתחיל לברר לעצמו עד כמה באמת היה מוכן למסור למען הבטחה מהקב"ה שהוא יהיה קרוב אליו. הוא מתחיל מתחתית הסולם, כמו שהבאנו לעיל את הדוגמא, שתמורת שקל אחד כל אחד היה מוכן, ותמורת עשר גם כן, וכך הוא מעלה את הסכום עוד ועוד, עד שהוא מגיע לנקודה ששם הוא כבר לא בטוח שהיה מוכן להקריב. בנקודה זו עליו להיעצר, ושם נקודת העבודה שלו! לא קופצים מיד למסירות נפש. בודאי שלשם צריכים להגיע, אבל ראשית יש לעבוד על נקודה שמרגישים שאותה כבר לא מוכנים למסור לבורא, ומנקודה זו לטפס הלאה והלאה עד שבסופו של דבר יגיע בעז"ה למדרגת מסירות נפש.

כל יחיד צריך לעמוד עם הנקודה הברורה עד היכן בדיוק הוא מוכן למסור למען הקב"ה, ומהיכן מתחילה נקודת הספק, ושם נקודת העבודה האמיתית של האדם.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה