בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ
פרק יא - עצמיות הנפש - תמימות · נקודת התמימות - מלוא הנפש הפנימית
והנה במבט הפשוט יתכן שנראה לשומע שמדברים אנו כאן בסה"כ על פרט אחד מהעבודה. אולי פרט חשוב ומרכזי, שחשוב וראוי לעבוד עליו, אבל סוכ"ס ישנם חלקים נוספים בעבודה. נראה לו שנקודת התמימות היא נקודה יסודית וחשובה, אבל לא יותר מכך.
אבל מי שכבר חי בתוך העולם הפנימי, או לכה"פ קיבל ממנו אחוזים מסויימים של טהרה ונקיות, יודע ומבין שנקודת התמימות היא מלוא הנפש הפנימית. כל נקודה של שקר מחזירה את האדם לחטא אדה"ר בעץ הדעת, שעניינו שימוש של דעת שנראית כישרה, אבל היא היא זו שהולידה את החטא. ככל שאדם חש יותר את פנימיותו, הוא סולד מהחספוס, מהשקר, מהערמומיות ומהפקחות, ומתעוררת בו כמיהה פנימית לפשיטות אמיתית.
כל זמן שאדם לא חש את נפשו, לא חש את נשמתו, קשה לו להרגיש כמה כל נקודה של שקר מעלימה ממנו את עצם נשמתו.