אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ד פרק טו - כח הרצון › בקשה ותחנונים על גילוי הרצון

בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ

פרק טו - כח הרצון · בקשה ותחנונים על גילוי הרצון

מול הרצון הפנימי - היצה"ר אינו יכול להילחם!

איך מגיעים לרצון האמיתי? כיצד מעוררים את הנפש לרצות באמת?

ראשית כמו שאמרנו, יש את נקודת ההתבודדות, ובתוך ההתבודדות יש לעבוד לעורר את הרצון. השאלה היא רק, כיצד עושים זאת.

יש בזה בחינה של "עשה טוב" ובחינה של "סור מרע". "עשה טוב" זהו הכח לעורר את הרצון האמיתי של "ואני קירבת אלוקים לי טוב". ה"סור מרע" עניינו שלילת הרצונות החיצוניים, הדמיוניים, שנמצאים בנפש.

על מנת לעורר את הרצון של "רצוננו לעשות רצונך", את הבחינה החיובית של הרצון, מי שהוא בר שכל רחב, תועיל לו בזה התבוננות עמוקה, קליטת הדברים לעומקם. אבל זוהי דרך ליחידים ממש.

הצורה היותר אמיתית היא לעמוד ולדבר עם הרבש"ע בצורה הבאה: "רבש"ע, אתה בראת אותי, אתה יצרת אותי, ותכלית היצירה היא להתקרב אליך. דבר זה ברור לי! ברור לי עוד, שהרצון האמיתי של נשמתי הוא להתקרב אליך, אבל גם ברור לי שהלב שלי אינו מרגיש כך. הוא רוצה את הדבר הפלוני, ואת הדבר האלמוני, ועוד דברים. ואני יודע שהרצון להתקרב אליך הוא הרצון האמיתי, ושאר הרצונות אינם אמיתיים. ואעפי"כ, מרגיש אני שהנני רוצה אותם. רבש"ע, תעזור לי שארצה באמת לרצות אותך, שארגיש בגילוי את אותו רצון שלי להתקרב אליך, שהרצון הזה לא יהיה נעלם בנשמתי ומתעורר מידי פעם, ואף בשעת ההתעוררות תוקף הרצון אינו חזק כל כך, אלא שיהיה תמיד בשיא הגילוי! אני מתחנן לפניך, עזור לי שבאמת ארצה אותך".

כך אדם מאריך עוד פעם ועוד פעם, עוד יום ועוד יום, שבוע, שבועיים, חודש וכו'. הוא מתחנן רק על הדבר הזה: "רבש"ע, אני רוצה באמת להרגיש את הרצון של נשמתי להתקרב אליך. אני יודע גם שאני לא מרגיש זאת, ואני מתחנן לפניך שתסיר ממני את הטומאה המונעת ממני להרגיש את הרצון האמיתי של נשמתי".

ובאמת, אל לו לאדם לדמיין ח"ו שהוא כבר מרגיש וכו'. עליו להיות אדם מודע בדיוק מהו הרצון של נשמתו, והיכן בדיוק מדרגת הלב שלו, שהלב רוצה הבלים והבלי הבלים. אל לו להכחיש את השפלות הפנימית של מדרגתו! אבל יחד עם זאת יתחנן לפני הבורא ית' שהרצון האמיתי של נשמתו יתגלה בו.

ולא מכח שהוא חושב שזה מגיע לו לפי מדרגתו ובשכר המעשים שלו וכו', אלא הוא מבקש מהקב"ה בקשה אחת פשוטה: "יצרת אותי לתכלית מסויימת, זהו רצונך. עשה למענך שאוכל לעבוד אותך. אין לי זכויות מצד עצמי, אינני ראוי, אבל על זה גופא אני מבקש: קח אותי ככלי אליך, ותטפל בו. תעורר בי את הרצון הזה למענך, בבחינת 'למעני ולמעני אעשה'".

אם חושב האדם שבזכות המעשים שלו ובזכות המדרגה שלו, יכול הוא לזכות לגילוי הרצון הפנימי, עצם המחשבות הללו הן כבר נפילה גדולה עבורו, והן אוטמות את הרצון האמיתי לרצות את הבורא, כי הוא נופל ברצונות עצמיים ובגאוה פנימית.

צריך לבוא לפני הרבש"ע כיהודי פשוט שהיום נולד מחדש, ומחר ייוולד שוב מחדש - בבחינת "אני היום ילדתיך" - ולבקש מהרבש"ע: "יצרת אותי לתכלית, אנא עזור לי להגיע לתכלית. נכון, אינני מתנהג כראוי בדבר זה ובדבר זה, ולכן מה? האם מפני כך תברא אותי ח"ו לנקודה בלי תכלית, שאשאר במצבי עתה ולא אהיה קרוב אליך?! אני מבקש דבר אחד בלבד: תזכני שהרצון שלי יהיה אמיתי אליך".

עצם הדיבורים הללו, ראשית מעוררים בנפש את נקודת הרצון האמיתי, ובנוסף על כך - וזה העיקר - כשאדם יתחנן יום אחר יום, שבוע אחרי שבוע, ויבקש מהקב"ה נקודה רוחנית טהורה אמיתית של קרבת ה', והבקשה תהיה אמיתית מן הנפש - בודאי שהקב"ה ישמע אותה!

אלא שנדרשת מהאדם הרבה סבלנות, הרבה אורך רוח. מי שמצפה שההצלחה תהיה מהיום למחר, עלול להתאכזב.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה