אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ד פרק טו - כח הרצון › מול הרצון הפנימי - היצה"ר אינו יכול להילחם!

בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ

פרק טו - כח הרצון · מול הרצון הפנימי - היצה"ר אינו יכול להילחם!

הכרת הנפש ע"י בחינה של "לבדו"

כאן נעוץ שורש ההצלחה בעבודת ה', וח"ו להיפך. ככל שיש לאדם רצון אמיתי לעבוד את בוראו, הוא יעמוד בפני כל המפריעים וכל המעכבים. מה שמונע בדר"כ את ההתקדמות בעבודה הוא, שאדם מתחיל לעבוד קודם שיש לו רצון אמיתי לעבוד את הקב"ה.

ואין הכוונה שאין רצון כלל, כי אם לא היה רצון כלל, אדם לא היה מתחיל לעבוד. הכוונה היא שהרצון עדיין לא בבחינת "רעוא דרעוין", רק "רעוא" לבד. אין את הנקודה הפנימית ביותר של הרצון.

א"א לרוץ ולהתקדם מהר כל זמן שהשורש של הדבר לא קיים. השאלה היא, אפוא, היכן שורש הבעיה? נבאר זאת קצת יותר בפרטות.

לכל אדם יש רצונות, ויש שכל, מחשבות. ברגע שאדם שומע את האמת - והרי יש בפנימיות האדם נקודת אמת המכירה את האמת ורוצה להתחבר אליה - הוא מיד זונח את הרצון, ומתחיל לחשוב במחשבתו איך מתקרבים, מה עושים, באלו דרכים וכו'. הוא לא מלבה ומעורר את הרצון האמיתי. כבר ברור לו שהוא רוצה, שהרי מה יותר ברור מברור שהקב"ה אמת והוא הטוב האמיתי וכו', והאדם גם מרגיש זאת בנפשו - כל אחד לפי מדרגתו - ומכאן ואילך הוא רוצה להתחיל לעבוד.

אבל כפי שהזכרנו, הרמח"ל כותב שהיצר יותר תקיף מהאדם, וכדברי חז"ל, והעצה לזה היא ההתבודדות.

מה ההתבודדות תעזור כנגד היצה"ר?

התשובה האמיתית היא, שמול הרצון האמיתי, היצה"ר אינו מסוגל להתנגד! כל ההתגברות של היצה"ר היא רק בזמן שאין רצון אמיתי. כשהרצון הוא רצון אמיתי, זוהי מדרגה פנימית בנפש ששם אין מקום לרע כלל, וליצה"ר אין כח להילחם בה.

כל זמן שהרצון הוא במדרגת רצון תחתון, שם ישנו 'רצון' של היצר הרע וכנגדו רצון של היצר הטוב, וישנה מלחמה בין הרצונות. בזמן שאדם מעורר את הנקודה היותר פנימית ויותר אמיתית בנפשו, כשהוא מעורר את הרצון האמיתי והפנימי של הנשמה - עם נשמות, היצה"ר לא יכול להתעסק! עם שכל, עם הרגשים, עם רצונות חיצוניים היצה"ר נלחם, ואכן הוא יותר תקיף מהם, אבל נשמת האדם יותר חזקה מהיצה"ר!

כל זמן שרצון הנשמה לא נמצא בגילוי אצל האדם, המלחמה היא מלחמה קשה והנסיונות הם נסיונות קשים. כשאדם מעורר בנפשו את הנקודה היותר עמוקה, את הנקודה היותר שורשית ופנימית, שהיא למעלה משורש היצה"ר - שם אין אפשרות ליצה"ר אפילו לנסות להילחם.

נמצא אם כן, שאדם יכול לבחור לעצמו ב' דרכים: הדרך התחתונה - להתחיל לעבוד עם רצון חלש יותר, וכל ימיו לעמוד במלחמות ועוד מלחמות. והדרך השניה והפנימית יותר - להתחיל לעבוד עם כח תקיף, עם כח חזק ואמיתי שהיצה"ר אינו יכול לו.

כשהגמ' אומרת: "בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו... ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו", ביאור הדברים, שבנקודת האלוקות שבנפש, שם אין שליטה ליצה"ר. כל זמן שהעסק עם היצה"ר הוא בכוחות הגופניים, אפילו בכוחות רוחניים יותר, שהוא כח השכל, אבל אין כאן כח של אלוקות - שם יש הצלחה ליצה"ר ח"ו. כשאדם מעורר בעצמו את הרצון האלוקי - כשהמלחמה היא רוח כנגד גשם, אלוקות כנגד גשמיות, ברור מעל לכל ספק שנקודת האלוקות תנצח!

עבודת האדם היא, אפוא, לעורר בנפשו את ה"רצוננו לעשות רצונך".

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה