בלבבי משכן אבנה - ד· הרב איתמר שוורץ
פרק ו - יצירת קשר תמידי עם הרבש"ע · תפילה לפני התפילה
אך ישנה נקודה נוספת, יסודית מאוד, שאף היא בכוחה לחבר את האדם לקונו במשך כל היום, ואז, כמו שהזכרנו בתחילה, ג' תפילותיו לא יהיו בבחינת "קרעים קרעים" אלא שזורות ומחוברות אחת אל רעותה.
לפני כל מעשה, מלבד ההתבוננות בו, עליו לדבר עם הרבש"ע - להתפלל ולבקש ממנו שיסייע בידו להצליח במה שהוא עומד לעשות.
דוגמא פשוטה: כל אחד מאתנו יודע, שכשהוא ניגש להתפלל - זהו עת קרב, מלחמה, כל אחד לפי מדרגתו! כוונה בתפילה היא מהעבודות הקשות שבמקדש. יחידי סגולה זוכים להגיע למדרגה שתפילתם נעשית בכוונה שלימה, בלי שום מחשבה זרה.
אם כן, כשאדם ניגש לתפילה והוא באמת רוצה להתפלל לרבונו של עולם, ראשית עליו להתבונן בנקודה הפשוטה: מהיכן יהיה לו כח להתפלל בצורה שהמחשבות הזרות לא יפריעוהו?
והנה המחשבה הפשוטה שנופלת בלב האדם היא: "אני אתחזק, אלחם בכח, אסיח דעת - וכך אזכה לכוון בתפילתי!"
אולם עליו לדעת כי יש במחשבה זו נצנוץ של כפירה! ה"אני" אלחם ו"אני" אעשה, הוא כמעט ע"ז! מי הוא בכלל אותו "אני"? מהיכן יש לאדם כח? האם מששת ימי בראשית? הרי בברכת 'יוצר אור' אומרים אנו: "המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית". בכל רגע ורגע הקב"ה מהווה את העולמות. נמצא, שכעת, ברגע זה הוא נתן לי כח. אין זה אותו כח שהיה לי לפני דקה, וגם לא זה שיהיה לי בדקה הבאה!
מהיכן כח החיות שעכשיו אדם יונק? בכל רגע ורגע הקב"ה מחייה אותו, ואין שום התחייבות מלפני רגע לרגע שאחריו! ק"ו בתפילה, שבנוסף על כך יש לאדם מלחמות פנימיות על הכוונה הנדרשת.
כשאדם, אפוא, מכין את עצמו להתפלל, הוא חייב להבין שהכח שיש בו להלחם עם מחשבותיו, זהו כח שהרגע הקב"ה נותן לו כדי שיוכל להתפלל כראוי! ומעתה יתבונן: וכי יש בידו הבטחה שגם עתה הקב"ה יתן לו כח?!
אם הוא מרגיש שהקב"ה נותן לו בכל רגע ורגע את הכח להילחם, עליו לעצור רגע אחד ולומר: "רבונו של עולם! יודע אני שמצד הכח העצמי שיש לי, אינני מסוגל אפילו לנענע את השפתיים! 'ה' שפתי תפתח'! רבש"ע, אני רוצה להתפלל אליך, לבקש ממך, אבל אנא ממך, עזור לי, תן לי את הכח שאוכל לדבר בלי מפריעים, שיהיה לי הכח להסיח את הדעת מאותן נקודות מפריעות!"
כלומר, אדם קושר את עצמו לרבש"ע בכל נקודה ונקודה שהוא עושה בחיים. הוא מכיר בכך שאין לו כח עצמי, ורק הקב"ה הוא המהווה אותו בכל רגע. ממילא הוא חש שהוא נצרך לרבש"ע שיתן לו כח לנקודה הבאה, וכשהוא מרגיש שאין הדבר תלוי אלא בבורא יתברך שמו, הוא פותח את פיו ומדבר איתו: "אבא! אתה אבא שלי, אתה אוהב אותי, אני - בנך אהובך - רוצה להתפלל לפניך, לדבר איתך. עזור לי שאוכל לממש את רצוני זה!"