אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ג פרק ד - חסד › ענף ג'

בלבבי משכן אבנה - ג· הרב איתמר שוורץ

פרק ד - חסד · ענף ג'

ענף ב'

הדרך להגיע לחסד אמיתי

בענף זה יעדנו לבאר כיצד להגיע לחסד אמיתי.

בכל ענין בעבודת ה' שאדם מתחיל לעסוק בו, הוא נצרך לקיים את הפסוק, "וידעת היום והשבת אל לבבך". כלומר, תחלה לברר לו את הענין שעוסק בו בשכלו מהו? מה טעם חיובו? וכו' וכו', ורק אח"כ לנסות ולהפנים זאת אל לבו.

הן הן הדברים לגבי מדת החסד. תחלה על האדם להבין היטב, מהו חסד? מדוע צריך לעשות חסד? ורק אח"כ להפנים זאת אל לבו. ראשית נבאר מהו חסד, ואח"כ נבאר מדוע נצרך לעשותו.

הגדרת המהות של חסד

חסד עניינו, כל דבר שאדם מיטיב לזולתו. בין בגוף, בין בנפש, בין בממון, כפי שהובא במס"י לעיל. אולם ישנם שני סוגי הטבה, יש רחמים, ויש חסד. רחמים הם כשאדם נותן מפני שחסר לשני. חסד עניינו, לתת כדי לתת, אפילו לא חסר לו, לתת לו שיהיה לו יותר טוב, זהו חסד אמיתי.

טעם הצורך לעשות חסד

מדוע צריך לעשות חסד? לזה יש ב' תשובות. א. למי שנמצא במדריגת שלא לשמה. ב. למי שנמצא במדריגת לשמה.

נתחיל במדריגת שלא לשמה. הטעם לעשות חסד לאדם שנמצא במדריגת שלא לשמה, יש בכך ב' טעמים. א. ככל המצוות, שע"י מצוה זו יזכה לשכר, ג"ע, וכיוצ"ב. ב. והוא טעם עמוק יותר, כלל לימדונו חז"ל "במדה שאדם מודד בה מודדין לו". נמצא שאדם שכל מעשיו הם רק לפי הדין כן נוהגים עמו. אולם אדם שמיטיב לחבריו הטבה גמורה, כך נוהגים עמו בשמים, שמיטיבים עמו אע"פ שאין לו

זכויות. נמצא, שאדם שנותן ומשפיע חסדים, פותח לעצמו שערי שמים, זהו פתח נפלא לזכות לשפע מן הקב"ה אע"פ שאין לאדם זכויות.

ע"י עשיית חסד אדם יכול לקבל שפע יותר מכדי צורכו

והנה בררנו לעיל, שיש חסד, ויש רחמים. ענין הרחמים שרואה את חבירו בצער, וקשה לו לראותו בכך, לכך נותן לו. משא"כ חסד, נותן לשם לתת, שיהיה עוד אפילו לא חסר. כלומר אפילו אין לחבירו הרגשת חסר. נמצא, שמי שנתינתו בבחינת רחמים, כך ג"כ מרחמין עליו מן השמים מדה כנגד מדה. אולם זה מוגבל, רק כאשר ירגיש שחסר לו, ויכאב לו, ירחמו עליו, כשם שהוא נוהג כלפי אחרים. אולם מי שמעשיו הם חסד ולא רחמים, נתינה אע"פ שלא חסר, נתינה לשם לתת, להוסיף הנאה לבנ"א, כן ממש ינהגו עמו מן השמים, יתנו לו אע"פ שלא ירגיש שחסר לו, ישפיעו עליו שפע למעלה מכדי צורכו. היש לך אדם שאינו רוצה בכך? אולם עלינו לזכור, כל דברינו אלה נאמרו רק בעובד שלא לשם שמים. מדריגת לשם שמים שונה לחלוטין, ונבארה עתה.

חסד לש"ש ומדוע לעשות זאת

נתינה לשם שמים ענינה, לתת לשם לתת, לא לצפות לשום גמול, "חסד של אמת". חסד אמיתי פירושו שאינו מצפה לשום גמול.

מדוע לעשות זאת? לשם מה אני אתן ולא אקבל? יש לכך ב' תשובות.

א. בבחינת "וידעת היום" ב. בבחינת "והשבת אל לבבך". בבחינת"וידעת היום"

יש תשובה ברובדים שונים. בפשטות, מצות חסד היא מצות עשה דאורייתא להיטיב לזולתו, והאדם מחוייב לקיים את ציווי הבורא. אולם יש בזה רובד יותר פנימי. חז"ל אמרו "הדבק במדותיו מה הוא אף אתה וכו'". הדבר הראשון שמתגלה לנו ממדותיו של הבורא, הוא מדת ההטבה, כל סיבת הבריאה, היא מפני שרצונו להיטיב לנבראיו. נמצא שאם אדם רוצה להדבק במדותיו של הבורא, עליו להדבק

תחילה במדה העיקרית שמחמתה הוא חי, שמחמתה הוא נברא. בודאי שצריך להדבק בכל מדותיו ית', אולם זוהי המדה העיקרית שעל האדם לדבוק בה כל ימי חייו. וכשם שחסדו של הקב"ה אינו מתוך צפיה לגמול, כן מוטל על האדם לעשות חסד אמיתי שאינו מצפה לגמול כלל, לעשות חסד לשם חסד. ובצורה זו ידבק בבוראו.

תשוקת הנשמה להיטיב

עד עתה ביארנו מדוע לעשות חסד, בבחינת "וידעת היום". עתה נבאר מדוע לעשות זאת בבחינת "והשבת אל לבבך", הטבה שיוצאת מן הלב. סיבת הדבר היא, תשוקת הנשמה להיטיב. מכיון שהנשמה היא חלק אלוק' ממעל, טבועים בה מדותיו של הבורא. כשם ש"תשוקת" הבורא כביכול להיטיב. ולכך הנשמה משתוקקת להיטיב, כאשר נשמתו של האדם נמצאת אצלו בגילוי, הוא מחפש להיטיב. כשם שאברהם אבינו חפש אורחים בכל מצב, (איך להגיע אל הנשמה, ביארנו בסולם של עליה). בענף הבא נבאר ב"ה איך יקיים האדם בעצמו "והשבת אל לבבך", ונבאר מהי הדרך להשיב אל הלב.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה