אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ג פרק ג - תפילה › ענף ג'

בלבבי משכן אבנה - ג· הרב איתמר שוורץ

פרק ג - תפילה · ענף ג'

ענף ב'

נקודה שרבים סובלים ממנה בתפלה - ריכוז

נקודה נוספת שרבים סובלים ממנה מאוד בתפילה, היא ענין הריכוז. אדם מנסה לרכז את מחשבתו בתפילה פעמים רבות, אולם בכל פעם המחשבה בורחת ומשוטטת במקום אחר. היכן שורש הבעיה? ומה הפתרון האמיתי לבעיה חמורה זו? על כך ננסה להשיב בענף זה.

דברי ר"י בענין התפילה

כתב הר' יונה (ריש פרק אין עומדין) וז"ל, "המתפלל צריך שיכון את לבו. סימן לדבר 'תכין לבם תקשיב אזנך' וכו', הפירוש כדי שיכוונו שיהיה לבם שלם בעבודת המקום, ויבטלו מלבם תענוגי העוה"ז והנאותיהם. כי כשיטהרו לבם מהבלי העוה"ז ויהיה כונתם ברוממות ה', תהיה תפילתם רצויה ומקובלת לפני המקום וכו'. אלא מפני שעיקר הפסוק לא בא על כונת אמירת התפלה, אלא על כונת טהרת הלב".

ננסה בע"ה לבאר את עומק דבריו. התפילה מורכבת מב' חלקים. ממחשבה זכה וטהורה, ומלב זך וטהור. בכדי שתהיה מחשבתו של האדם זכה וטהורה, מוכרח הדבר שלבו יהיה זך וטהור (אם לא בשעת צרה שאז מחשבתו מכוונת מאוד).

נבאר את הדברים בהרחבה. כלל מוצק הוא, האדם אינו חושב במה שאינו רוצה. כלומר אם אין לו אהבה, התענינות ומשיכה לענין, הוא איננו חושב עליו. למשל אדם אינו חושב סתם מה קורה בעפולה, אם אין לו סיבה להתעניין בנעשה שם הוא איננו חושב על כך. אולם אם האדם חושב על כך סימן מובהק שיש לו משיכה לדבר.

ב' דרכים כיצד לשלוט על המחשבות

מה יעשה האדם אם רצונו לקבוע את המחשבה בענין מסוים? יש לפניו ב' אפשריות. א. להחזיק את מחשבתו בכח לא לחשוב על הענין המסוים הזה,

ודרך זו קשה מאוד מאוד מאוד. ב. והיא הדרך האמיתית והנכונה, לבטל את האהבה, הרצון והמשיכה לענין שמתענין בו. כלומר לא שלא יחשוב, אלא שלא ירצה לחשוב. אולם מיד צצה השאלה איך עושים זאת?

עבודת שבירת הרצונות

בעבודת המוסר אחת מן העבודות היסודיות ביותר ואולי היסודית ביותר, היא עבודת "שבירת הרצונות וביטולם". לא נרחיב על כך את הדבור, כבר כתבנו על כך בסולם של עליה ענף ה' בהרחבה. קיצורם של דברים כך הוא. על האדם להיות מודע לכך שכל רצונות הגוף הם אינם רצונות שלו אלא לבוש לו, ועליו לעבוד בכל יום לעשות כמה דברים נגד רצונו, עד אשר ירגיש שהרצונות נעשים שקטים וחלשים. כך יתמיד בשבירת הרצון עד אשר כמעט ויעלמו לגמרי, ובדרך זו ידרוך כל ימי חייו.

אין דרך יותר נכונה ובנויה בשביל להגיע לכונה בתפילה. כל זמן שרצונותיו של האדם חזקים ותקפים, כמעט וא"א להתפלל תפלה אחת בכונה ראויה, רק כאשר אדם יפסיק לרצות, ממילא לא יעלו מחשבות מן הסוג הזה על מוחו, ואז תהיה תפילתו זכה וראויה.

הם אלו דברי ר"י לעיל שכתב "ויבטלו מלבם תענוגי העוה"ז והנאותיהם, כי כשיטהרו לבם מהבלי עוה"ז, ויהיה כונתם ברוממות ה', תהיה תפלתם רצויה ומקובלת לפני המקום". כל זמן שתאוות עוה"ז נמצאים בלב האדם קשה מאוד לחשוב ברוממות ה', אולם כאשר לבו יטהר יקל לו מאוד לחשוב ברוממות ה'.

טרדה מחמת דאגת חובות וכדומה

כל דברינו בפרק זה עד עתה, אמורים בסוג אחד של טרדת המחשבה, והיא תשוקה להנאות, התענינות בחדשות, מחשבות של כבוד, כסף וכד'. והתרופה לזה הוא כפי שבררנו לעיל. אולם יש סוג נוסף של טרדות המחשבה, והוא מה שמצוי היום בזמנינו מאוד, והוא ענין הדאגה. הדבר מצוי במיוחד אצל אנשים מגיל ארבעים ומעלה, שהתחילו לחתן את ילדיהם בשעה טובה, אולם

בצירוף לשמחה מתלוות דאגות תמידיות, יום יום, שעה שעה, לא דאגות של הנאות, אלא דאגות על ההכרח, איך יחזירו את כל חובתיהם. ומחשבה זו איננה זזה ממוחם כמעט תדיר, והיא צל נורא על כל חייהם. וכן מצוי הדבר באברכים צעירים יותר, שפרנסתם בדוחק, ומחשבתם שקועה תדיר כיצד לגמור את החודש וכו' וכו'. האמת היא שבעיתם היא כל היום, אולם בשעת התפילה שנצרכת אז מחשבה רגועה ושקטה, הבעיה היא נוראית, אין הם מסוגלים כמעט לרכז את מחשבתם בתפילה אפילו לחצי דקה. צרתם צרת אמת, ומוכרחים אנו למצוא ארוכה למכתם, בע"ה בענף הבא ננסה לבאר כיצד לצאת ממצב זה.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה