אור ברסלב
בלבבי משכן אבנה - ג פרק ג - תפילה › ענף ב'

בלבבי משכן אבנה - ג· הרב איתמר שוורץ

פרק ג - תפילה · ענף ב'

ענף א'

קושי המקשה על רבים בתפילה

נקודה נוספת המקשה על רבים להתמיד בתפילה, היא מפני התוצאות של התפילה. כלומר האדם רואה שהוא מתפלל ומתפלל ומתפלל ועדיין לא נענה, ולכך נוצרת איזו שהיא הרגשה של יאוש מן התפילה. חז"ל השיבו על כך תשובה עמוקה והיא, יש ותפילתו נענית מיד, ויש לאחר זמן, ויש אפילו לאחר עשרים שנה. מי שאינו מבין את עומק תשובתם של חז"ל, קרוב לודאי שהדברים לא יתישבו על לבו כראוי. הוא יקבל את הדברים, אולם שע"י כך יתחדש לו חשקו ומרצו להרבות ולהתמיד בתפילה, תשובה זו עדיין לא תפעל זאת. ננסה בע"ה להסביר את הדברים לעומקם, עד אשר יתישבו על לבו של האדם.

משל עמוק המבאר את הדברים

נפתח במשל, אדם רוצה להעביר חבילה מאוסטרליה לארץ ישראל, אולם אין טיסה ישירה. ראשית החבילה עוברת מאוסטרליה לארץ קרובה, ושם יש הפסקה של שבע שעות בין טיסה לטיסה וכו' וכו', וכן יש כמה וכמה נחיתות ביניים בדרך. בשעה טובה החבילה כבר נמצאת בא"י, אולם החבילה נמצאת בדואר הארצי בירושלים, עתה נצרך האדם לשליח מיוחד שיעביר את החבילה מהדואר לביתו. עד כאן המשל.

ביאור הנמשל

הנמשל אינו כ"כ שונה. אמרו בגמ' חגיגה (יג ע"א) "מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע. למעלה מהן חיות הקודש, רגלי החיות כנגד כולם, קרסולי החיות כנגד כולם, שוקי החיות כנגד כולם, וכו' וכו', כסא הכבוד כנגד כולן, מלך אל חי וקיים רם ונשא שוכן עליהם".

נמצא שבשעה שאדם מתפלל לקב"ה ורוצה לקבל ממנו שפע, נצרך ששפע זה יעבור את כל העולמות והרקיעים שהוזכרו בגמ' (אם נחשבן את הדברים כפשוטם, זה אף פעם לא יגיע, כי קיום העולם רק שש אלפי שנה. ברור הדבר שאין הדברים כפשוטם. מ"מ יש שם מושג של מרחק, ואף אם לא נבינו היטב, מ"מ יהא ברור לנו שיש תהליך מסוים של העברת שפע מעולם לעולם) ולכך נצרכים הרבה מאוד תפילות שאף אם כבר יצא השפע מן הקב"ה אל כסא הכבוד, עתה צריך תפילה שלא ישאר בכסא הכבוד, אלא ירד לקרני החיות, ומשם לראשי החיות, וכו' וכו'.

האדם לא מוכרח לכוון בדיוק מהיכן להיכן ילך השפע, אלא יתפלל בתמימות שהקב"ה יקרב השפע אליו.

כשם שבמשל, בחבילה שמאוסטרליה, אדם מבין שצריך סבלנות, והוא נצרך לשלם לכל שליח על כל חלק מן הדרך, ואין הוא שואל מה הועיל לי השליח שהעביר את החבילה מאוסטרליה לתחנת ביניים, הרי אלי לא הגיע כלום? זוהי הרי טענת שטות, כיון שמבין שעכשיו הדבר כבר יותר קרוב אליו, ובעד כל הקרבה הוא מוכן לשלם במיטב כספו.

הן הן הדברים לגבי תפילה. אף אם כבר זכה האדם, והקב"ה כבר השפיע לו שפע, מ"מ עתה נצרך להתפלל ולקרב השפע אליו, עד שיגיע אליו ממש.

אין תפילה שהולכת לריק

זוהי נקודה עמוקה. על האדם להתבונן בכך היטב עד אשר יבורר ויקבע הדבר בשכלו ובלבו היטב. וכאשר יבורר אצל האדם הדבר היטב, הוא יחוש שאין תפילה שהולכת לריק, אין תפילה לבטלה, כל תפילה פועלת חלק מן הבאת השפע לאדם. נצרכת כאן אמונה חזקה, מכיון שבעינים הגשמיות האדם לא רואה עדיין כלום, מ"מ עליו להאמין ולהרגיש שכשם שבעולם המוחשי, הגשמי, לוקח זמן להעביר חבילה מארץ מרחקים, כן הדבר ברוחניות.

מדוע תפילת הצדיק מתקבלת מיד

עתה נכתוב נקודת עומק יתירה. כפי שהתבאר לעיל שלוקח זמן רב, עד אשר התפילה פועלת שהשפע יגיע ממש לידי האדם, מפני המרחק הרב בין הקב"ה לאדם.

לכך ככל שהאדם קרוב יותר לבורא יתברך, נמצא שהוא חוסך זמן, מכיון שאין הוא נצרך שהשפע יעבור הרבה דרגות, מפני שהוא עצמו נמצא כבר בחצי הדרך. יתר על כן הצדיק שדבוק בבוראו, תפילתו מתקבלת מיד, מפני שמיד שזה יוצא מהקב"ה הוא מקבל את השפע, מפני שהוא נמצא ממש ביחד עם הבורא, ואין נצרך שום העברה ממקום למקום (הדברים אמורים בעיקר בשפע רוחני של הנשמה שהיא הדבקה בקב"ה ולא הגוף).

מדוע לוקח זמן רב עד שתפילותינו מתקבלות

נמצא, שככל שהאדם קרוב יותר לבורא יתברך, תפילתו מתקבלת מהר יותר, ואם הוא דבוק בו יתברך, תפילתו מתקבלת מיד. מדוע לתפילת אנשים רבים לוקח זמן עד אשר היא מתקבלת? מפני שכפי מדת ריחוקם מן הבורא, כן העכוב בזמן. ולכך לוקח זמן רב מאוד עד שהשפע מגיע למרחק רב כל כך מן הבורא. ככל שנתקרב יותר לבורא יתברך, כן נזכה שתפלתינו תעשה פרי מיד.

תוכן העניינים

בלבבי משכן אבנה - ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה