בלבבי משכן אבנה - ג· הרב איתמר שוורץ
פרק ג - תפילה · ענף א'
התפילה מוכרחת לאדם
ראשית כל יש לידע שכשם שאי אפשר לראות בלי עינים ולשמוע בלי אזנים, כן אי אפשר לקבל שום קנין ושפע אמיתי בלי שתקדם לכך תפילה.
נקודה זו נשכחת בטבע מבני האדם, וטעם הדבר מפני שהחוש מכחישו, כלומר עינינו הרואות שרבים אינם מתפללים וזוכים לשפע וקנינים. וכן אף אלו שמתפללים, מ"מ יש פרטים שלא התפללו עליהם, ואעפ"כ הם מקבלים פרטים אלו. לשאלה זו ישנן כמה תשובות אמיתיות, אולם מ"מ לפני שנשיב על זאת, צריך להיות ברור לאדם, ששפע אמיתי ובר קימא א"א להשיג רק ע"י תפילה.
ו' תשובות כיצד יש שפע שמגיע בלא תפילה
עתה ניגש להשיב על השאלה.
א. יש שפע שאדם מקבל כמתנה מהקב"ה, ויש שפע שהאדם מקבל ח"ו
בבחינת "משלם לשונאיו אל פניו להאבידו". בחינה של שפע מסוג זה, ודאי שאינה נצרכת לתפילה, כיון שאינה אלא קללה.
ב. יש והשפע בא ע"י תפילתו של הצדיק המתפלל למען בני דורו, אפילו ללא שבקשו ממנו. כמו שכתב המס"י בפרק החסידות, שכן דרכו של החסיד להתפלל על טובת בני דורו.
ג. איתא בחז"ל שיש תפילה שמתקבלת מיד, ויש שמתקבלת לאחר זמן ואפילו לאחר עשרים שנה. ואפשר שאע"פ שעכשיו לא התפלל על כך, מ"מ לפני זמן רב כבר התפלל על כך. וכן אפשר שהתפלל על כך בגלגול קודם.
ד. כשם שיש מושג הנקרא דיו נעלם, מתחלה הוא נראה דיו גמור, אולם לאחר זמן מועט הכל נעלם. כן בנמשל יש שפע אמיתי ובר קימא, ולעומתו יש שפע שאינו בר קימא ואין בו ברכה. שפע מסוג זה אפשר לקבל ללא תפילה. מי שיש לו ראיה נכונה רואה זאת בחוש.
ה. מי שעובר עבירות, אפשר וכל שפעו אינו אלא מן הסט"א.
ו. תשובה זאת יסודית מאוד. והיא, כיון שכל הבריאה אינה אלא למען הבחירה, לכך עשה הקב"ה מצב, שיראה לאדם שאפשר להשיג שפע ללא תפילה, וזה גופא יהיה נסיון לאדם, ולהקשות עליו אם יתמיד בתפילתו על כל פרט.
סוף דבר, צריך להיות ברור לאדם, שא"א בשום אופן לקנות ולהשיג שפע בר קימא ואמיתי, רק ע"י תפילה בפרטות. החזו"א אמר לאחד, כל מה שאתה צריך תבקש מאבא, אם חסר לך נעלים תתפלל על כך בפרוש, והן הן הדברים לגבי שאר הפרטים.
האם נכון להתבייש מהקב"ה מלבקש דברים קטנים
ישנה נקודה שמקשה על רבים ליישם דרך זו. נקודת הקושי היא תחושת והרגשת האדם שהוא מתבייש לבקש מהקב"ה דברים כל כך שפלים וקטנים. אולם יש לידע שגישה זו היא מוטעת, נבאר מדוע.
א. הפסוק אומר "המשפילי לראות בשמים ובארץ". לגבי הקב"ה גם הדברים הרוחניים, השמימיים, הם השפלה כביכול, ולגביו אין נפק"מ בין שמים לארץ. לגבי הקב"ה שהוא אין סוף הכל שפל כביכול, וכבר אין נפק"מ בין שפלות זו לשפלות אחרת.
זו נקודה עמוקה, אדם מסתכל על כל דבר במבט שלו, איך זה נראה לו כפי מצבו. אולם הדרך האמתית היא להסתכל איך הקב"ה מסתכל על זה, ולגביו אין נפק"מ בין בקשת פרנסה, שידוך, לימוד תורה, או נעלים חדשות.
תפילה מתוך הרגשה שמבקש מאביו
ב. יש שתי גישות כלליות איך לגשת לתפילה. יש אדם שניגש לתפילה בהרגשה שהוא מתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, ויש אדם שניגש להתפלל בהרגשה שונה לחלוטין, הוא ניגש לדבר ולבקש מ"אבא" שלו, אבא שאוהב אותו מאוד, אבא ש"אני" הבן היחיד שלו (כל יהודי ויהודי הוא בן יחיד
לקב"ה. קשה לנו להרגיש את זה, כי איך אפשר שיהיו שישים רבוא בנים יחידים? אולם זה מבט של קטנות, כי אצל הקב"ה יש ים של אהבה אין סופית, והוא אוהב כל יהודי יותר ממה שאדם אוהב את בנו יחידו!). מי שניגש בהרגשה זו של "אבא" ו"בן", אצלו כל החשבונות בטלים, בן אשר חש את אהבתו של אביו אליו בתמידיות, אינו בוש לבקש ממנו אפילו דברים פעוטים.
דברים אלו אינם עבודה קשה, אין כאן אלא שינוי גישה והסתכלות נכונה איך לגשת לתפילה.
סיכומם של דברים. האדם צריך להתפלל על כל פרט ופרט בחייו הנצרכים לו, אחד מהם לא נעדר. אולם כל זאת מתוך גישה של אבא ובן, מתוך תחושה של אהבה. יתבונן האדם בכך רבות, שבועות מספר, ואולי אף כמה חודשים, עד אשר ירגיש שגישה זו נקנתה בלבו.