אור ברסלב
בכורי שלמה חלק א שלמה יורה דעה סימן לא

בכורי שלמה חלק א· רבי שלמה אברהם רזכטה

שלמה יורה דעה סימן לא

שלמה יורה דעה סימן ל

ב"ה יום א' ט"ז שבט תרח"ם לפ"ק שאוול:

ישגא שלום בביתו ורענן בהיכלו כבוד ידיד ה' וכל יודעי שמו הרב וכו' כמוהרש"א רזעכטע נ"י. מכתבו הגיעני כעת בצירוף עוד תשובות רבות ושמחתי לשמוע משלומו הטוב ומשלום תורתו ואף גם כי עתה ראשי ולבי בל עמי ל"ע מענינים שונים אשר רעיוני סבוכים בעת וגם רבו עלי כמה תשובות למעשה אשר הגיעו אלי בשבוע העבר אשר לא הייתי אז בקו הבריאה ל"ע ונתעכבו הרבה ומ"מ ראיתי לא לעכב את מכתבי להשיב אך מפה"כ. רק תיבות אחדות בקצרה מבלי להכנס בפלפולים:

הנה כפי עובדא דידיה שהיו"ד גבוה מהוי"ו העומד נמוך ממנו שממילא ניכר לכל שהמה ב' אותיות ושאות הוי"ו הוא אות אחר מדובק בנגיעה דנמשך מהקו של גג אות ה' עד הקו של הוי"ו והה"א נגמר בצורתו ממש עם העוקצין שעליו גם בסוף האות ולא נפסד כלל צורת הה"א מצד התדבקות הוי"ו וכמ"ש הב"ח טאה"ע (סי' קכ"ה אות ו') דלא נקרא נשתנה צורתו לאות אחרת רק בדבוקות ממש כל גבהו של אות וכמש"כ בשו"ת רד"ך (בית א' חדר ט' כ"ה) והובא בקיצור במג"א (סי ל"ב ס"ק כ"ז), ובפרט דבכה"ג שהוא נמשך למטה מהאות מה חשש מחיקה מהשם שייך בזה לכ"ע דבזה א"צ לדון אי מותר משום מתקן כהמרדכי פרק הקומץ דבכה"ג בהפרדת כל שהוא במה שנמשך למטה אין ספק שלא יבוא בזה למחיקה באותיות השם שנכתב בתחלה וכמ"ש רמ"ע (סל"ו בס"ס) שהיה רגל נו"ן פשוטה דבוק לגג של ה"א המכוונת תחתיה כו' ואף שאוסר במקצת משום ח"ש מ"מ לא חש בכאן שאפשר שיכוון להסיר רק הדיבוק שבבירור למעלה מהנו"ן. ואפילו להחולקים על הש"ג פ"ד דשבועות נראה דכל החששות רק בדבוקת האותיות ממש יחד בשוה דבזה אפשר שיפול ספק בהדיבוק כיון דא"א לכוון כמה היו כ"א מאותיות השם קודם הדיבוק ואף שאפשר לכוון גם דהש"ג דבטיפת דיו כשמוחק בנתים אפשר לצמצם שלא ימחוק רק כ"ש מה שודאי היה פנוי מקודם:

והנה כתו"ר השיג על הבית שלמה דבמוחק מקצת האות מהשם אין בזה רק איסור דרבנן כש"א סו"ס פ"א לענין בל יראה דל"א בזה ח"ש אסור מה"ת וכ' דאשתמיטי' דהה"מ ריש ה' גניבה. וכמדומה שלטרדתו לא שם אז עין דהש"א בעת כתבו זאת. שכ' לחלק חזי לאצטרופי אלא באיסורי אכילה דאם אוכל כזית בכדי שיעור אכ"פ מצטרף אבל גבי ב"י אף אם ישלים לאח"ז אינו עובר על שהיית פחות מכשיעור לשעבר אלא להבא יעש"ב. ושמזה דן גם לענין איסור מחיקה דאף אם ישלים למחוק גם אותו מקצת הנשאר מ"מ החיוב אינו כלל רק על להבא. וא"כ מה ענינו לגזל דאסור משום ח"ש דאם יגזול עוד ח"ש עד ש"פ חייב גם על לשעבר הגוזל ש"פ שחייב על שיעור שלם. וע' בסיף שו"ת בנין עולם בהשמטה בתשובת הג"ר יעקב מאיר מיאלאווקא שדחה גם כן סברת הרמ"ע מה"ט דאם יומחק עד שיופסד האות במחיקה בתרא עבר וכמ"ש הש"א בהחומ"צ יע"ש. ואף שהמחבר (בסי' נ"ד דף קכ"א ע"ד) טרח לדחות כיון דברוב פעמים ח"ש חזי לאצטרופי שוב לא חילקה תורה דלא קיי"ל כר"ש דדריש טעמא דקרא ודחה ג"כ דהצל"ח ונוב"י באוכל חמץ בסוף יום שביעי ש"פ או בח"ש בעיוה"כ סמוך לערב. ואין רצוני להאריך בסתירת דבריו. ורק שבעיקר סברתו יש לפקפק קצת דל"ד כ"כ להא דהש"א לגבי בל יראה כיון דמ"מ לולא שמחק עתה מקצת האות אזי לא היה חייב אח"כ על מחיקת מקצת האות כיון שעדיין היה נשאר בו מקצת האות וא"כ אף דל"ד לאכילה שהחיוב דוקא על שיעור כזית שלם והכא חייב רק משום שמוחק השם ואף שאלו לא היה כלל אלא אותו מקצת שמוחק באחרונה לבד היה מתחייב ג"כ בהכי אבל כיון שמ"מ אם לא היה מוחק מקודם את המקצת לא היה חייב ג"כ על מה שמחק אח"כ שהיה נשאר עדיין קצת מהאות אם כן יש סברא לחייבו גם בזה משום חזי לאצטרופי וצריך לומר דסברתו דגם בביעור אם לא היה משהה מקודם החצי שיעור בביתו והיה מבערו לא היה מתקיים החימוץ לכשיעור לבסוף. ועי' באו"ח (סי' תמ"ב בט"ז ס"ק ה' ובמג"א ובפ"י ביצה ז' ע"ב) דלענין ב"י אינו עובר כשמשהה ח"ש וע"ש טעמו וע"ש בקו"א מהש"א על ראייתו מביצה ז' ב' בשם הרה"ג ר"א ז"ל מקאליש גם כן להפ"י וע' בספרי זכ"י ליבמות ס"ח ב' לתמוה שלא העירו מהא דמכות ה' ב' אי לוקין בגילוי מילתא יעש"ב. ומש"ש ליישב זה ובתשובתי השניה ליומא (ס"ג ב') בדה"ס נ"ח ע"ד בישוב קושית הש"א ואכמ"ל בפרט זה. ורק שעיקר סברתו תליא בהני תרי טעמים דחזי לאצטרופי במ"ש הפמ"ג חיו"ד (סי' ס"ד) ובמש"ז ובפתיחה לה' בב"ח אי הפירוש שיטעה ויאכל כזית בכדי אכ"פ ויהא חייב או כפשוטו דראוי להצטרף עם חצי זית אחר ויהיה שיעור שלם ולטעם הב' אין מקום לחילוקו של הבית שלמה דלפ"ז יש לחייבו גם במחיקת מקצת השם. אך למ"ש הפמ"ג דלטעם הא' בבישול ובהנאה ל"ש זה וע' בפמ"ג בפתיחה לה' פסח מש"ש. וע' בצל"ח רפ"ב דפסחים שנסתפק ג"כ בזה גבי לא יושיט כזית כו' משום לפ"ע דלא מוקי בפחות מכשיעור דלישראל שרי. מה"ת ולב"נ לא ניתן שיעורין. וע' ירו' (רפ"ו דתרומות) מודה ר"ל באיסה"נ וע' בספרי זכ"י לפסחים (כ"ח ע"ב) בדה"ס (ל"א ע"א) מש"ש בדהפ"מ הנ"ל ובחי' ליבמו' ק"ט עפ"ד הירו' דנקיט מקרא דלא יאכל ולא משום ח"ש דניחא ליה למינקט האי קרא דגם לר"ל יהא איסה"נ וכעת ראיתי באחרונים שנדפסו מחדש שכיוונו ג"כ לזה ואכמ"ל:

ובעיקר סברת הה"מ דבגזל אסור משום ח"ש כבר תמהו עליו דהכא ל"ש חזי לאצטרופי כיון דהטעם דמחלי אהדדי ובשבת פ' הוציא ח"ש והניחו כו' שאם קדם והגביה החצי הראשון קודם הנחת השני נעשה כמו שנשרף ופטור. ובמחנה אפרים (ה' גזילה ס"א) דאם לא מחלו הבעלים י"ל דחייב להחזיר וכרש"י (סנהדרין נ"ז) שאין ב"ד נזקקין דבתר הכי מחיל ליה ואף דשם משמע בהיפך דבפחות מפרוטה לא קאי לא תגזול כיון דליכא בהשבה וע' בדברי חיים ה' גניבה וגזילה (סי' ב') ובפתיחת ס' תנא תוספאה לסדר נשים שהאריכו בישוב קושיא הנ"ל להה"מ ואכמ"ל. והנני מפסיק בין הפוסקים שלא להאריך יותר בכ"ז והארכתי בתשובה לה' ציצית הרבה בכל הפרטים שהביא מדברי תשו' רד"ך דל"נ כהרל"ב אלא בדברים המפורשים בתלמוד ובענין ראוי לבילה מדרבנן וגם בדהט"ז דל"א כהרל"ב רק בדיעבד וכדומה בשאר ענינים. ומחמת שאינו נוגע לעיקר השאלה רק אגב גררא לא רציתי לטרוח בהעתקת דברי תשובתי בכ"ז אשר יערכו מאד להעתיקם. והנני אוהבו ומכבדו כערכו הרם:

יוסף זכרי' בלא"א הרב מו"ה נתן שטערן זצלה"ה אבד"ק שאוול המחבר ס' זכר יהוסף כו':

תוכן העניינים

בכורי שלמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה