בכורי שלמה חלק א· רבי שלמה אברהם רזכטה
שלמה יורה דעה סימן כו
ב"ה יום א' דר"ח מרחשוון שנת תרמ"א לפ"ק שאוול. החוה"ש לכבוד ידידי הרב כו' כש"מ שלמה אברהם רזעכטע נ"י. ולכל הנלוים אליו שלום רב: מכתבו הגיעני ברגע זו ובהיותי מוטרד מאד מטרדות ותלאות שונות אשר איני מופנה להאריך ראיתי לזרז להשיב לו בקצרה. נידון פלפולו ראיתי ובכלל ידעתי חילו לאורייתא לעשות מטעמים. ולא ראיתי תועלת להוסיף לבוא בפלפולים. ומה שכתב כבודו במכתבו דאשתמיטתיה להש"ך ולכולי רבוותא דברי הש"ע ח"מ (סק"ד סט"ו) שהביא הש"ך בעצמו (בסי' ע"ב ס"ק קס"ב). הנה בעת בוא מכתבו והיה בביתי מופלג א' הדר בשכנותי אשר שמו כשמו. ועוד רב א' סמוך לפה והראיתי כי כבר מבואר אצלי בספרי בתשובה ע"ד הקצה"ח והנתיבות אי שייך בערבות המקבל על הריוח בשעת קבלת המעות הטעם דגמור ומשעבד נפשיה גם על הריוח מחו"מ (סק"ד סט"ו) בשנים שהלוו כו' שהובא דהרשב"א מהא דר"פ הנושא וכמו שהקשה הלח"מ על הרמב"ם מחו"מ (סי' מ') והארכתי לפלפל בשיטת הראב"ד בערב היוצא לאחר חיתום שטרות. אבל אני לא כתבתי דאשתמיטתיה להש"ך ובפרט שביו"ד (סק"ע סק"ה) בש"ך הזכיר שכן דעת המרדכי ב' ראב"ן ומביאו ב"י וד"מ וכ"ד הב"ח שם. רק כתבתי בדרך אגב להעיר דלענין שעבוד משתעבד משעת הלואה. ובב"מ ק"ה דרווחא לקרנא משתעבד. ואין זה נוגע להכריח מזה לענין אי הוי על הריוח ערבות שלבמ"מ וכמ"ש הש"ך בחו"מ (סי' ס"ו ס"ק ק"ז) בשם הרשב"א בתשובה שנסתפק אם יכול למכור כלל הרבית וכמו שהביאו הב"י וכב"ב קכ"ד ב' דהרבית כל שלא נגבה לאו דיליה. ולהכי לרבנן אין הבכור נוטל פי שנים ברבית יע"ש והארכתי לפלפל בתשובה. וע"ע בשו"ת ברית אברהם להגאון מפיעטרקוב חח"מ (סי' כ"ז אות ב') שהסכים בפשיטות להש"ך דעל הריוח הוי כערב שלא בשמ"מ והא דלא הכריח הש"ך מה"ט דאי המקבל העמיד להנותן הוי דבר שאינו קצוב דהש"ך לשיטתיה דהחולקים על הרמב"ם חולקים ג"כ בערב והאריך בדברי הפוסקים ראבי"ה וראב"ן די"ל בהתנו שלא יוכל לסלקו תוך הזמן והוי דבר קצוב יע"ש וע' בכנה"ג לח"מ (סקכ"ט) להגהת ב"י (אות מ"ט) מש"ש. גם הערותי מדהש"ג במקומו בסוף ב"ב שנתוכח עם חכם א' בזה אף דשם מיירי לענין הזקוקין בעצמן כמבואר שם והגם שכל לשונו מגומגם למעיין וע' בעצי לבונה ביו"ד (סק"ע ס"ב) מ"ש על הש"ך (סק"ח) במ"ש דהרשב"א מיירי באמר אני אפרע לך קרן ורבית והכא מיירי בעד הרבית לבד יע"ש. ובלא"ה אין נ"מ לדינא לדידן וכמובא בשם הגדולים שהב"י נדפס איזה שנים קודם השלטי גבורים והיה בדורו ואלו היה מבואר שם בהיפך הוי נקטינן כקמאי הראב"ן ומרדכי שהמה קמאי ולא ראה אותם מאחר שלא הזכירם להשיג עליהם. אבל באמת אין זה נוגע כלל לדבריהם כמובן למעיין ובפרט כיון דלהש"ך אסור להיות ערב על הרבית וגם בצד א' ברבית ובא"ר דאיסורא דרבנן מ"מ אסור ליתן להלוה. ומה שהשיג הקצה"ח בחו"מ (סקכ"ט) על הש"ך וע"ש בנתיבות שדחה דבריו דעל הריוח לא הוי כהוציא ממון על פיו ובמשובב נתיבות תמה מסתירת ד"ע בס"ס פ"א יע"ש סק"ל. והנה בנתיבות דפוס זאלקווא משנת תקס"ט השיג על הקצה"ח בקצרה ולא הזכיר לחלק בזה אך בנתיבות שנדפס לאח"כ בשנת תקע"ז כתב לחלק לשנים שקיבלו אח"כ השבח ועסקו יחד שחזרו ונעשו על השבח כשנים שקבלו פקדון ביחד ונעשו ערבים זה לזה. וכפה"נ כיון לתקן ממה שהשיג עליו המשובב נתיבות (מסי' פ"א) שסותר א"ע. והארכתי בתשובה וקשה עלי הטורח להעתיק דברי בזה מה שאינו מוכרח לעיקר הענין:
כעת הנני חותם ואו"ש ממני הדוש"ת ומחכה לשמוע ממנו אך טוב ושלום כל הימים:
יוסף זכרי' שטערן אבד"ק שאוול המחבר ספר זכר יהוסף: