אור ברסלב
בכורי יוסף סימן מה

בכורי יוסף· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן מה

סימן מד

במה שכ' מר להקשות על דברי המל"מ פ"ב מביאת מקדש דדעתו שם דכה"ג אונן אסור להתחיל עבודה והקשה מהך דב"ק סו"פ הגוזל קמא דכה"ג אונן עושה שליח להקריב קרבנותיו ולא הוה ככהן הדיוט אונן דאינו עושה שליח משום דאיהו לא מצי עביד לא מצי למשוי שליח אבל כה"ג אונן מותר בעבודה ועושה שליח ואי אסור להתחיל למה עושה שליח ותי' דכיון דאינו אסור אלא מדרבנן עושה שליח ע"ש והקשה עליו דהא התו' בנזיר (י"א) גבי הא דאיהו לא מצי עביד לא מצי למשוי שליח הקשו מהא דנותנין קמח לאכסנאי לעשות עיסה ולהפריש חלה אף דקיי"ל המפריש חלתו קמח לא עשה ולא כלום והא קיי"ל דחלה בזה"ז דרבנן הרי דאף דלא מצי עביד מדרבנן אינו עושה שליח. הנה שותא דמר לא ידענא דהנה זה פשוט דהך דלא מצי עביד אינו אלא דווקא שגם אי עשה המעשה בטל ואינו חל אף שאינו איסור כלל ואדרבה מה שאסור אינו מועיל לבטל השליחות אי הוה המעשה קיים אם עשה בעצמו וראי' לדבר דהא צריך קרא בריש האיש מקדש דאין שליח לד"ע ואמרינן טעמא שם משום דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ולא משום דלא מצי עביד ומוכרח בהדיא דהפי' דבמעשה בעל והנה קיי"ל ברפ"ב דזבחים דאונן שעבד חלל עבודה ושפיר כ' המל"מ דזה דווקא אי הוא אונן דאו' דמחלל עבודה אבל אי אין האנינות אלא מדרבנן דפשוט דאינו מחלל עבודה שפיר מיקרי מצי עביד ויכול לעשות שליח דאפי' הוה איסור דאורייתא כיון דהמעשה אינו בטל יכול לעשות שליח אבל בהך דהמפריש חלתו קמח אף שחלה בזה"ז דרבנן מ"מ הא קיי"ל דלא עשה ולא כלום דהמעשה בטל שפיר כ' התוס' דאינו יכול לעשות שליח דזה אינו תלוי כלל באיסור דאפי' בלא איסור כגון קידושי א"א דנזיר שם כיון דהמעשה בטל אף שאינו עובר כלום אינו עושה שליח וה"נ בהך דהמפריש חלתו קמח אף שאינו אלא דרבנן כיון דהמעשה בעל אינו עושה שליח וזה פשוט:

ובאותו ענין תמהתי מכבר בדברי הפלתי (סס"א סוסק"ו) דכתב על מה שאנשי מעשה עשו שליח להולכין לא"י לקנות עבורן בהמות וצאן כדי שיפרישו עבורן שם מתנות כהונה זרוע ולחיים וקיבה וראשית הגז דקיי"ל לדידן כר"א דאינו נוהג בחו"ל ופקפק ע"ז כיון דאיהו לא מצי עביד שרחוק ממנו הדרך לא מצי למשוי שליח וכ"כ דייקו התוס' בנזיר גבי הפרשת חלה והנה ודאי אין כוונת הגאון על מה שקונין עבורן ברחוק דזה פשוט בכד דיכולין להקנות לאדם ברחוק כמו בקידושין (כ"ו) גבי מעשה דמדוני ובב"ב גבי איסור גיורא וע"כ כוונתו על מה שנותנין לכהן עבורן אבל גם זה א"י וכי משום שהוא רחוק א"י להקנות לכהן ממקומו וכההיא דר"ג וזקנים שהיו באין בספינה שהקנה לר"י ור"ע בחצר או אג"ק ע' ב"מ (ד"י) ובהדיא תנן לענין גיטין השולח גט ממדינת הים ואף לפי מה שביארתי במ"א דהתם אי הוה הגט במקום שאינו ראוי לגירושין הוה מיקרי מחוסר הבאה למקום הראוי מחוסר מעשה והכא כיון דהבעלים בחו"ל אינן במקום הראוי למתנות מ"מ כיון דזה פשוט דאף שהבעלים בחו"ל כיון דהבהמות בא"י חייב דהא טעמא דר"א דיליף ראשית ראשית מתרומה וע"ש (קל"ו) דיליף נמי גדל בחיוב חייב גדל בפטור פטור וכמו בתרומה לא איכפת לן אי הבעלים בחו"ל אלא אם גדל בארץ חייב ה"נ ברה"ג וא"כ גם להקנות לכהן יכולין בחו"ל בקנין אגב וכנ"ל ושפיר מיקרי מצי עביד ועוד דהקנאה לכהן ל"י כלל אם צריך שליחות ע"ז ואפי' שלחן לו ביד נכרי וקטן לכאורה שפיר מהני דא"צ אלא להרשות לו להכהן ליקח ואלו א"ל לכהן קח המתנות המונחים במקום פלוני וכי לא יצא ידי נתינה והא דצריך שליחות גבי תרומה וחלה היינו על ההפרשה וה"נ גבי ראשית הגז שצריך הפרשה וגם בזה יש לעיין דאין הפרשת רה"ג כהפרשת חלה דאינה להתיר השאר וגם אינה מתקדשת ואין כאן אלא נתינה לכהן וכן גבי קדושין דמבואר דצריך שליחות היינו האמירה הרי את מקודשת לי אבל בעסוקין באותו ענין וא"ל לקטן ליתן לה כסף נראה ודאי כיון דאף אי אמר לה לעצמה ליקח הכסף קיי"ל כר"י דא"צ אמירה ה"נ מה שנתן לה הקטן לא גרע מלקחה בעצמה ודו"ק:

וכעין זה נראה לי בדברי הרמ"א (סש"ה סי"א) דאין האב יכול לפדות בנו ע"י שליח היינו כשהשליח נותן משלו החמשה סלעים דזה צריך שליחות אבל אם הכסף משל האב על הנתינה לכהן א"צ שליחות ובזה יתיישב קצת מה שתמהו עליו האחרונים דמ"ש מכל התורה דשלוחו של אדם כמותו ואנכי הוספתי להקשות מההיא דקידושין (ד"ו) דקיי"ל דנתן לו ע"מ שיחזירוהו לו גם בפדיון הבן בנו פדוי והתנאי קיים ואי ליתא ע"י שליח קיי"ל דמה דליתא ע"י שליח לא מצי למשוי תנאה. ובזה ניחא שפיר דכיון דאם נותן משלו שפיר אפשר ע"י שליח דבזה א"צ שליחו' כנ"ל שפיר מיקרי מצי למשוי שליח ול"ג מתנאי בנזירות דכ' התוס' בנזיר (י"א) דאף דאין נזירות ע"י שליח שפיר מצי למשוג בי' תנאה משום דהבאת קרבנותיו אפשר ע"י שליח וכ"ש בכה"ג דידן כיון דבממון שלו אפשר ע"י שליח שפיר מיקרי אפשר ע"י שליח. ואפשר שבזה יתיישב גם תמיהת האחרונים דבאמת אם השליח נותן משלו באנו לדרבא בריש קידושין (ד"ז) דהילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין ע"כ ואמר שם וכן לענין ממונא ועביד צריכותא דבממון איתיהיב למחילה וקידושין דאתתא בכ"ד ניחא לה ואפשר דדווקא בהני ולא בעלמא וכש"כ לפי מש"כ הגר"א בחו"מ (סקפ"ט ס"ג) דהרי"ף ס"ל דכן לענין ממון דווקא בא"ח ע"ש [האומנם שאנכי תמהתי מכבר דבע"ג (ס"ג) מייתי דרבא בהדיא לאומר תן מנה לפלוני ויקנו לך נכסי קנה והיינו מהך דכן לענין ממונא ע"ש ואכמ"ל וא"כ י"ל דלענין פדיון הבן שפיר ל"מ בכה"ג ואף דבתרומות וקרבנות יכול לפטור לחבירו ולענין מחצית השקל ג"כ מבואר דיכול לפטור לחבירו אפשר דיש לחלק ודו"ק:

תוכן העניינים

בכורי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה