אור ברסלב

בכורי יוסף· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן ט

סימן ח

מה שהקשה ידידי בסוגי' דיבמות (ע"ז) דאר"י אי לאו דא"ר יהודא הכתוב תלאן בלידה לא מצא ידיו ורגליו בבהמ"ד מכדי אר"י קהל גרים איקרי קהל מצרי שני במה יטהר ודילמא דאי עבר ונסיב דאי לא כתיב קרא כו' וליפרוך טפי מעמוני דכתיב בקרא עד דור עשירי לא יבוא כו' והתם לכו"ע עמוני ולא עמונית והיכי משכחת לה דור עשירי כיון דאיקרי קהל והא עדיפא טפי דל"ל דאי דהא עמוני הוי לאו. ושמעינן לי' לר"י דיש ממזר מחייבי לאוין ואפי' לאוי דלאו דשאור בסנהדרין (נ"ב) וא"כ ת"ל דהוה ממזר ידידי בהרבה פנים יש ליישב ובפשוטו הנה לפי מסקנא דשמעתין שפיר משכחת לה עמוני דור עשירי דנסיב מצרית שני' וקיי"ל דהלך אחר פיסולן ומשום המצרית הוה דור שלישי וכשר ופסול משום עמוני אלא דאי לאו דאר"י הכתוב תלאן בלידה תיקשי וא"כ בקושיא טפי הו"ל למינקט הך קושיא דעדיף דאף בדאי א"א אבל כבר הקשו התוס' שם דישא שתוקית ותי' דשתוקית הוה נמי דאי וא"כ גם בעמוני משכחת בדאי כגון בשתוקית וא"כ ליכא למיפרך מינה מידי דהא הוה דאי לאיסורא וכתבי' קרא וי"ל דר"י הכי ס"ל מעיקרא ודו"ק אבל בעיקר הדבר כבר כתבו התוס' במכילתין (ד"י) דסוגי' דהתם דלר"י יש ממזר מח"ל היינו לברייתא דהתם אבל מתני' דהתם לא ס"ל הכי לר"י ע"ש ובאמת צ"ע מנלן דמתני' פליג בהא דילמא בהא מודה נמי מתני' אבל הנראה דמתני' דהכא ע"כ לא ס"ל הכי אליבא דר"י דהא אמר רבנן דהיינו ר"י כדאר"י דאם לדין יש תשובה ומפרש בגמרא דהיינו עריות וחלל מח"ע יוכיחו דאחד זכרים ואחד נקיבות והתוס' הקשו דאכתי מה להנך שכן לאו דאף חלל מח"ע יש לאו עליו ותי' דשמא חלל מח"ע אינו אלא עשה והנה לעיל בסוגיא (ד"ס) פליגי רבנן וראב"י בקרא דחללה זונה ואלמנה גרושה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא יחלל זרעו דראב"י סבר דאכולהו קאי ויש חלל מח"ע ורבנן סברי דאלה הפסיק הענין אבל לכו"ע אאלמנה גרושה ודאי קאי קרא ע"ש ולכאורה יש להבין דלר"ע דמכל ח"ל הוה ממזר ואלמנה לכה"ג ממזר הוה א"כ קרא דלא יחלל דאמרינן חילולין הוא עושה ואינו עושה ממזרות אמאי קאי דהא לדידי' אלמנה לכה"ג ממזר הוא:

אבל באמת מיושב מאוד דהתו' שם הקשו לרבנן דאלה הפסיק הענין א"כ הו"ל דאתי אבעולה דסמיך לי' ותי' דמסתבר טפי לאוקמי אח"ל וזהו לדידן דאין ממזר מח"ל ומסתבר לומר דחלל מיהו הוי טפי מעל ח"ע וכיון דגלי אלה דלא קאי אלא אחדא דחקינן לאוקמי אח"ל דלפני פניו אבל לר"ע דמח"ל הוה ממזר א"כ מסתבר לאוקי קרא טפי אח"ע דבעולה לכה"ג דמודה ר"ע בהא לכו"ע דלא הוה ממזר דהוה עשה דאינו שוה בכל כדאיתא בכ"ד והוה מינה חלל מיהת וא"ש טפי דקרא קאי אדסמיך לי' זה נראה ברור לר"ע דלדידי' לא משכחת לה חלל אלא מבעולה לכה"ג. ואין להקשות לפי"ז דלר"ע לא להוי חלל אלא מבעולה לכה"ג א"כ תיקשי ההיא דקידושין (דע"ד) זונה בכה"ג למה נאמרה (פי' דלא גרע מכהן הדיוט) נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין ולר"ע בין הכא ובין הכא הוה ממזר ולא שייך הך ילפותא כלל וא"כ קרא למאי אתא והנלענ"ד דר"ע לשי' ביבמות (דס"א) דאמרינן התם זונה כשמה דר"א רע"א זונה זו מופקרת ומלישנא דר"א דזונה כשמה ועפירש"י דמשמעות זונה היינו טועה מבעלה א"כ י"ל דבאמת הא דס"ל לר"ע דאפי' מופקרת היינו מיתורא דקרא דזונה גבי כה"ג ואין להקשות דלפי"ז ליכא קרא יתורא לג"ש וא"כ בכהן הדיוט דליכא יתורא מנ"ל די"ל דתו הוה ג"מ בעלמא דזה הוה זונה ודו"ק. ושפיר נוכל לומר דמכל הני הוה ממזר וחלל אינו אלא מבעולה לכה"ג דהוה עשה שאינה שוה בכל ומודה דלא הוה ממזר והוה מיהו חלל וא"כ מוכרח ע"כ דלדידי' ליתא לתי' התוס' דחלל מח"ט אינו אלא בעשה דהא לדידי' כל לאו דחללה לא יקח לא משכחת אלא מחלל דח"ע וע"כ דלדידי' חלל דח"ע בלאו כקו' התוס' וא"כ הדק"ל דאין כאן תוכיח מחלל דח"ע ועריות דמה להנך שכן להו וזה מוכרח וא"כ במתני' דאר"י דיש תוכיח מעריות וחלל מח"ע ע"כ לא סבר כר"ע ומוכח ע"כ דמתני' פליג אברייתא דהתם וא"כ מיתרצא קושיתו דמר מעיקרא דלר"י דהכא ע"כ לי"ל דיש ממזר מח"ל וזהו גם דברי התוס' דהבאנו ויש ליישב עוד אבל זה ברור ופשוט:

ובההוא ענינא קשה לי כעת דברי התוס' (דנ"ז) ד"ה והא כו' ודילמא סבר נמי ר"ש דקהל גרים לא איקרי קהל כו' ע"ש ולא ידעתי למה נסתפקו בזה דודאי ע"כ סבר הכי דהא אר"י אי לאו דאר"י הכתוב תלאן בלידה דגם נקיבות אסור לא מצא ידיו ורגליו מכדי אר"י קהל גרים איקרי קהל מצרי שני במאי יטהר כו' וא"כ ר"ש דפליג בהדיא וסבר דבנים ולא בנות ע"כ סבר דלא איקרי קהל דאי ל"ה תקשי לדידי' מצרי שני במאי יטהר כדפריך לר"י וצע"ג:

תוכן העניינים

בכורי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה