בכורי אביב (רוטנברג)· רבי משה רוטנברג
סימן י · תשובה להגה"ק מבאיאן שליט"א
א) במה שהביא הדרג"ק ק' האיגרה רמה למה לא מוקי לה הש"ס פסחים (נ"ט) הא כל הלילה ילין ר"ל חוץ למדבחא כתרגום שם. ומיירי בכל זמן. למ"ד אין לינה מועלת בראשו של מזבח ע"כ. ונראה ליישר עפי"ד מה שחידש בס' שאלת כהנים תורה מנחות (ק) דבליל יו"ט ובכה"ג שאין יכול להקטיר חלבי חול אז לכ"ע מודי דלינה מועלת ותלי' מדהתוס' זבחים (פז.) ד"ה ושלחן עיי"ש ומה שהארכתי בסי' ג' אות ב' ג' בטעם הדבר ואם כן בפשטות ניחא דע"כ מצריך לאוקמי' בי"ד שחל בשבת דחלבי שבת קריבין ביו"ט. דאל"כ הא חלבי חול אסור ביו"ט. וא"כ אי אפשר לפרש דלא ילין מבר ממדבחא. ואין לינה מועלת עג"מ. דהא בכה"ג לכ"ע לינה מועלת ופשוט:
ב) ומה שתירץ כהדרגה"ק עפי"ד הצל"ח דגורס רבא ורבא לשי' בזבחים (פז.) דלינה מועלת עדיין לענ"ד יהי' יכולין להק' ק' האיג"ר. עפ"ד מה שמדייק בטל תורה כדברי רש"י זבחים (פז.) ד"ה א"צ דבכלי שרת לא פסלה לינה. וכ"כ להדי' הפני"פ בפר' צו [וכבר הערו מזבחים (כ"א) וסוכה (נ) ומנחות (נ) ודף (צ) (צה) דאי קדיש בכל"ש איפסלה בלינה ויומא (לז) אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יפסלו מימי בלינה ואכ"מ] ואפילו לשיטת התוס' חיצונית בזבחים (מז) [הובא בח"נ] דכ' דדוקא בשלחן מטעם דקבוע. משא"כ שאר כלי שרת. וא"כ במזבח של משה דהוי כל"ש וקבוע לכ"ע אין לינה מועלת וכן ראיתי שתי' כן בזרע אברהם ח"א. ואם כן שוב הדרא ק' לדוכתא לוקמי' הקרא במזבח של משה ור"ל לא ילין חוץ מדבחא ולא צריך לדחוק הקרא ולאוקמית אנפשאי ועי' זבחים (כז:) ברש"י ושטמ"ק שם ועי' תוס' זבחים (ס"א:) ד"ה ארבע דחי' כל דבר דלא הי' קדיש במזבח עולמים ה"ה במזבח של משה אף דלא שייך הטעם. ולפי"ז יש לדון לנ"ד ואכ"מ]:
ג) ולפי"ז יש לסתור גם כן תי' באות א' דבליל יו"ט לכ"ע לינה מועלת. דהנה בסי' ג' בתחילתו הארכתי דב' טעמים יש א) מטעם דהתחילה הקטרה כמנחות (נח.) ב) מטעם הקדושה מצלת דקדושת מתנגדת לפסלות עיי"ש. שכ' דלרש"י דכ' דכלי שרת מציל מפסול לינה ע"כ הוה הטעם בגדר ב) מפאת קדושה וכן הא דכ' השכ"ת דבליל יו"ט דאין יכול להקטר לכ"ע לינה מועלת. זה תלוי בטעם א) מטעם דכבר התחילה ההקרבה לכך ביו"ט דאין יכול להקריב, שוב ל"ש לומר דהתחילה הקרבה לכך לכ"ע לינה מועלת. ואם כן הניחא לטעם הראשון. שפיר יתיישב הק' דבליל יו"ט לכ"ע לינה מועלת משא"כ להטעם שני דעצם הקדושה מתנגדות לפסלות. שוב אין נפ"מ בין שבת ויו"ט ושוב הדרא ק' לדוכתא לאוקמי' הקרא לא ילין לבר ממדבחא:
ד) ונראה דלטעם שני ג"כ יש ליישב עפ"י הירושלמי סנהדרין (פ"י ה"ב) ושאלו את דוד לחם הפנים מה שידחה את השבת אמר להם סידורו דוחה את השבת ולא לישתו ועריכתו עיי"ש ואינו מובן מה חילול שבת יש בסידור [והלשון מבואר דהוה דאורייתא. ולא דמי לקניס במתני' מנחות (צז.) דהוה רק שבות] וע"כ מטעם דהשלחן מקדש. וזה הוה בגדר מתקן מנא. כמש"כ במאירי שבת (קו.) בענין מה לי לתקן כלי ומה לי לתקן מנא. והא דאין מגביהין תרו"מ ביצה (לא:) הוה שבות. מטעם דאין בו מעשה עיי"ש והרבה להאריך בזה באמבואה דספרי פר' בהעלותך ב'. וכ' דאף במתבל דם דכיון דכלי פרת מוסיף בה קדושה בסוטה (י"ד:) וכ"ד שוב מיקרי עי"ז מתקן. והוי מה"ת עיי"ש וכן על הא דביצה (יב:) אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביו"ט וכ' התוס' בשם הירושלמי דה"ה אם יבוא כהן לביתו לא יתנו והאריכו בזה הוה גם כן בגדר מקדיש מטעם דבנתינתו לכהן פועל בזה דשוב הבעלים לא יוכלו עוד לישאל עליו. ובזה מעלה בקדושתה:
וא"כ ה"ה בנ"ד יכולין לומר דממנ"פ ניחא דלטעם א) דלכך אין לינה מועלת מטעם דהתחילה ההקרבה ולא הטעם קדישה ואם כן שוב בליל יו"ט לכ"ע לינה מועלת. ואין נפ"מ בין מזבח למזבח כנ"ל. ושוב אין יכולין לומר הא כל הלילה ילין במזבח. דלכ"ע לינה מועלת. ואפילו לפי"ד הטעם ב) דלכך אין מועלת לינה עג"מ דהקדושה מתנגדת לפסלות לכך במזבח של משה לכ"ע אין לינה מועלת הנ"ל וא"כ לוקמי' במזבח של משה ג"כ אין קשה דהש"ס זבחים (פג) וברש"י ד"ה מקדש ושם (פז) כמשמה"א בספרי, מבואר דהמזבח מקדש הדבר, ואם כן כיון דהש"ס בפסחים (נט:) קאמר הא חלבי חול אין קריבין ביו"ט. וא"כ כמו שאסור להקטיר הדבר ה"ה דאסור לעלות הדבר. דזה הוה בגדר מקדש הדבר מתקן מנא שלא יפסלו האימורים ע"י שניתוסף בה קדושת המזבח והוה איסור דאורי' כמו שהארכנו. לכך ע"כ מוקים הש"ס בער"פ שחל להיות בשבת ועי' יומא (מו) ובתוס' שם. וקצת יש לדון על זה מיבמות (לג:) וירושלמי (פ"ב) דשבת זר ששימש במאי אי בהקטרה הבערה ללאו יצאת ויש נפ"מ לנ"ד. וכן עי' ביצה (יב) לענין השוחט עול"נ ביו"ט [ופריך לב"ה נימא בתוך ועי' בפ"י שם] ולפי"ד יש לדון דיש בו גם כן מתקן מנא ע"י שנתקדש הדם כנ"ל. ויש לחלק בין שוחט דעלמא ביו"ט עי' חולין (ח.) דשוחט הוה מקלקל ועי' בתוס' שם ד"ה מותר. וכן י"ל אם לטעם א) גם כן מיקרי מתקן ועי' מה שהארכתי בפנים סי' ח' אות ב' ג' וא"ל יותר:
ה) ומש"כ כהדרג"ק לחדש עפי"ד התוס' ב"מ (קי:) ד"ה דיצא דבאמת צריך כל הלילה שתלין רק מפני שהן ראוי' להקריב בתחלת הלילה לא צריך כל הלילה עיי"ש. וא"כ אם חלבי חול אין קריבין ביו"ט שוב אין נפסל בלינה, עכדה"ק. ולענ"ד לא זכיתי להבין דה"ק דהנה הרש"ש ציין שם דברי הש"ס זבחים (פז) דלרבה דס"ל אין לינה מועלת אם הורידן קודם עה"ש נפסלין בלינה וע"ז הק' התוס' שם הא לא לנה כל הלילה, ור"ל כיון שבשעה שמונח ע"ג מזבח מקרי דכבר התחילה ההקרבה כמו שהארכנו וכל העת שמונח במזבח לא לנה כלל דאין זה בגדר לינה כמו שהביא התוס' ב"מ (קי:) שם ההוא דזבחים (כ:) לענין מי כיור ששקעו וקידוש יור"ג בעמוד השחר לבד פוסל לינה אבל כל הלילה לא הי' בגדר לינה ועי' מש"כ בסי' ג' אות כ"ט בענין זה, וע"ז תי' התוס' מפני שהן ראוין להקריב בתחילת הלילה קרינא בי' לינה אפילו בעה"ש עיי"ש. מה שאין כן לענין חלבי חול שאין קרובין ביו"ט ולנה כל הלילה שפיר מיפסל דמיקרי דלנה כל הלילה. והלא ילין נפרש שומרהו שלא יבא לידי בל ילין כביאור הירושלמי הובא בתוס' פסחים (נט:) ד"ה בי"ד וכ"כ התוס' ברכות (ט) ד"ה ראב"ע עיי"ש ועי' בתוס' זבחים (נו.) ומנחות (כ':) דדם נפסל בעה"ש אף דבלילה אין יכול לזרוק עיי"ש הרי היכא דאין יכול לזרוק אעפ"כ נפסל בלינה דמיקרי דלנה כל הלילה, וכן לראב"ע דבפסח עובר על לא תותירו בעה"ש אף דלאחר חצות אין יכול לאוכלו עי' פסחים (קכ:) וכ"מ. מבואר גם כן דזה שפיר מיקרי דלנה כל הלילה:
ו)ומש"כ הדרק"ג וצ"ע ספיקת הצפנת פענח שהבאתי אם לראב"ע או המחשב לאור שלישי עובר על לא ילין. הא התוס' ב"מ (קי:) כ' דצריך שתלין דוקא כל הלילה. וכדי שלא נאמר שנעלם מעיניו הבדולחים תוס' מפורש יכולין לומר דדברי התוס' שם אינה מוסכמת לכ"ע דהא התוס' יומא (כט:) לא ס"ל כן בד"ה ונהדרי וק"ל דבלא קמיצה תיפוק לבית השרפה כיון דנתקדשה בכלי וי"ל אי לא נקמצה לא תצא לביה"ש בלילה עד שתפסל בעה"ש ע"כ. מפורש דסבירא ליה דאם לא לן כל הלילה גם כן נפסלה ועי' בגבורת ארי' מה שהאריך, וכן התוספות בבא מציעא דף (ק"י) שם כתבו דזה דוחק, וכן בעיקר הדבר שם הוא מחלוקת רב ושמואל לענין שכיר לילה אם גובה כל הלילה וכל היום דאין עובר במקצת לילה וחמ"ד ס"ל דגובה כל הלילה לבד, דלא ילין עובר אף במקצת לילה. וא"כ י"ל דאליבי' אזיל ספיקת הצ"פ אם במקצת לילה הראשונה כיון שנפסלה מיד עובר או לא:
ממני החותם בחרדת קודש הרב משה רוטנברג