אור ברסלב
בכורי אביב (רוטנברג) הקדמת המחבר › אכסניא של תורה

בכורי אביב (רוטנברג)· רבי משה רוטנברג

הקדמת המחבר · אכסניא של תורה

ספוח וילנה לליטה

ובאמת הימים הראשונים שלנו היו לנו לימי מועד חלף הצרות שעברו עלינו הרגשנו את עצמנו כאלו באנו לגור בנאות דשא. וכלנו קוינו כי עוד מעט והיטלר ימ"ש ינחול את מפלתו בצרפת וכל אחד ישוב אל מקומו ואל עירו.

ואז התחילו הישיבות לעריהן להסתדר באכסניות של תורה אחרות:

ישיבת קלעצק ובראשה הגאון ר' אהרן קאטלער, שליט"א (אשר נמצא כעת באמריקה) עברה אל רושאט בעוד שישיבת קאמענעץ, לאחרי פטירתו של מורה ורבה הגאון ר' ברוך דוב ליובאוויץ זצ"ל, שמה את משכנה בהעיר ראסיין ואח"כ הוכתר בתור ר"מ הראשי הגאון ר' ראובן גרוזובסקי שליט"א, ישיבת ביאליסטאק תחת הנהלת הגאון ר' אברהם יפין שליט"א (הנמצא כעת באמריקה) פנתה אל העיר הנודעה בירז. וישיבת מיר, ובראשה הגאון ר' אליעזר יהודא פינקעל שליט"א החונה כעת בארץ ישראל עברה אל העיר קיידאן:

ישיבת גרודנה אחרי פטירתו של מורה ורבה ר' שמעון שקאפ זצ"ל בגרודנה, נשארה בווילנא. כן נשארו בווילנא ישיבת לובאוויטש, ישיבת מהרש"א (אוסטראה), ישיבת פינסק והישיבה דראדין, ובראשה הגאון ר' מענדיל זאקס שליט"א, וישיבת ברנוביץ פנתה אל העיד טראקי ובראשה הגאון ר' אלחנן וסרמן שליט"א. רובן של הישיבות שנזכרו נמצאו בעת הסיפוח הרוסי בגבול החלק הרוסי, והעברה ממקום זה למקום התורה בווילנא לא היתה קשורה באמצעים יתרים, כמו ישיבתנו, "ישיבת חכמי לובלין" שעוד נשארה בתחום הכבוש הנאצי התחילה לסבול צרות ועינויים כבירים ורק יחידים, שרידים, מעונים וסובלים שניצלו בדרך נס ונסו לחבל הרוסי, נמלטו ובאו לווילנא. אז החילנו לארגן ולסדר את הישיבה שלנו בהנהלתי ובעזרתם של הרב הגאון אברהם מרדכי הערשבערג, שליט"א, והרב הגאון ר' פנחס הירשפדונג, שליט"א (ואשר נמצאו כעת בקאנאדא). כעבור ימים מספר החלה הישיבה בפעולות התורה שלה, "שעורים" נאמרו בה מדי יום ביומו, וכדומה. הישיבה המשיכה את מנהגה ושיטתה כבימים מקדם. בקש בקשנו לשבת בשלוה והנה קפץ עלינו רוגזה של שיטת הכסף. הממשלה הליטאית נמלכה והחליטה שהזלוטי הפולאני שויו לא נחשב עוד לכלום, ולעומת הליט הליטאי כמוהו באין. דבר זה הרגיז הפולאנים וערכו הפגנה נגד הליטאים וקרעו את דגלם מעל בית העיריה, וכנהוג בענינים אלה:

מן "הגוים" החל וביהודים כלה.. השלטונות הסובייטים אמנם רצו לנצל את ההזדמנות הזו לטובת מדיניותם, להראות לעין כל כי אין הליטאים יכולים להחזיק מעמד פוליטי ומשטר בווילנא, אולם למחרת עלה ביד הליטאים להשקיט את הרוחות ולהשיב את המשמר על מקומו. לאחר שהושב ה"סדר" על כנו התחילו צרות חדשות, הפעם החלה פרשת פורענותא חדשה - פרשת ה"גבולים". והתקיים בנו "כל רודפיה השיגוה בין המצרים"... אלה שנשארו ברוסיא התחילו לקנא בנו, ביושבי ווילנא, אשר נחלצו מגן העדן הרוסי. (הליצנים היו מתלוצצים:

למה נקרא שמה גן עדן, כי אין בה לא אכילה ולא שתיה וכו', וכן קראו עליה את הפסוק:

"גפרית ומלח שרפה כל ארצה", לאמר:

היו מחלקים לאוכלסיא רק גפרורים, מלח, ונפט..) "הגיהנום" על הגבול היה נורא מנשוא. אנשים למאות ממש נקפאו מקור בימי החורף הנורא בחכותם לגאולה. החילנו לטפל ב"פדיון שבויים" ולהוציא את בחורי הישיבות משם. שומרי הגבול גם מצד זה וגם מצד זה התיחסו אל הפליטים באכזריות נוראה. כנראה שנדבק בהם קצת ממעשי הנאצים חבריהם באותה שעה... לאט לאט התחילו החיים לזרום במהלכם התמידי. ה"דזוינט" תמך בנו (שני דולרים לשבוע לכל פליט) והשאר קבלנו מתמיכת אמריקה ע"י ועד הישיבות. ולאחר שוילנה נספחה שוב ע"י הסובייטים, ותמיכת ה"דזוינט" נפסקה היינו נתונים פתאום לחרפת רעב ממש, ואלמלא שבאו לעזרתנו היהודים הליטאים מווילנא, ומליטא, היהודים הפשוטים ההם, אשר לא יפלו בין יהודי ליטאי ליהודי פולאני - ואבדנון. כמובן שבשעות הפנאי כשלא למדו תורה ביומא דמפגרי רבנן כמו במוצאי שבת אחר סעודת "מלוה מלכה" ועוד כמה הזדמנויות שכאלו, היינו בני הישיבה יושבים ומספרים על כל מה שעבר עלינו. ועד שלא שמעתי את קורותיהם של האחרים חשבתי כי אני ואחי הם שסבלו נוראות עד בואנו הנה. והנה מה ששמעתי מפי חברי בישיבה הראוני לדעת כי לא היינו "בני יחידים" בצרותינו. ורק אחדים מן הדברים המסופרים יבואו נא בזה:

תוכן העניינים

בכורי אביב (רוטנברג)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה