אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה תמו

תשובה תמה

לתלמיד אחד נ"י:

שיל"ת ב' אויפאלו ה' שמות תרס"א לפ"ק:

מכתבך קבלתי ומ"ש בענין אבל תוך יב"ח שנכנס בש"ק לבית שהיה שם ברית מילה וגם סעודה לברית מילה והאבל נכנס שם להתפלל משום שלא היה מנין במקום אחר ומלמד אחד הורה שאסור לו להיות שם וצריך לילך לביתו ובבואך שמה אמרת שלא יפה הורה הדין עמך שיותר נראה להתיר אפי' לאכול שם ומ"מ בזה הרבה מחמירים על עצמם אף שמקילין לילך לבתי טרטיאות וקאסינא וקאפעט- הויז וכדומה ואינני מכניס עצמי בזה אבל הכניסה לשם בלי לאכול ולשתות ודאי מותר, אבל במ"ש דשבת מחויב לילך לשם דאל"כ הוי אבילות דפרסיא והבאת מהא דר"ת יען שהיה רגיל בכל שבת לעלות שלישי עלה גם בשבת תוך ז' דאל"כ הוי אבילות דפרהסיא יש לדחות דשאני התם שניכר לכל שעושה משום אבילות אבל כאן אין ניכר לכל שעושה משום אבילות, אך עיין בפ"ת סי' שצ"א אות ד' שהביא בשם אדני פז דאם שכח והלך על סעודת זכר בליל שבת שרי לילך למחרת אפי' על סעודת ברית מילה דאם לא ילך יהיה מילתא בפרהסיא וכ"ש כאן שכבר היה שם ואמר בפירוש שהולך לביתו משום אבילות ועיין פ"ת סי' ת' דאם אירע לאבל תוך ז' בשבת חיוב לעלות לתורה כגון שאשתו יולדות או יא"צ מותר לעלות דאל"כ הוי אבילות בפרהסיא ע"ש ועיין בשערי אפרים להגאון מוהא"ז בפתחי שערים ש"ח סעק"ט ויען הדבר פשוט כי יפה הורת והמלמד לא הי' מלמד להועיל לבטלו מתפילת צבור על לא דבר לכן קצרתי:

וע"ד אשר עוררתני על סתירת המחבר שפסק בשו"ע ביו"ד סי' ש"מ סכ"ט הקורע בחלוק הגזול לא יצא ידי קריעה ע"ש ובסי' תרמ"ט בשו"ע או"ח ס"ה כ' כל אלו וכו' או מפני גזל וגניבה ביו"ט הא' בלבד אבל בשאר ימים הכל כשר וכ' המג"א סק"ט שם זה דעת הרמב"ם דפסק כשמואל דביו"ט שני כיון דהוי דרבנן מותר הגזול אע"ג דהוי מהב"ע והלא מצות קריעה ג"כ לא הוי רק דרבנן ואעפי"כ ל"י יד"ח קריעה בחלוק הגזול משום דהוי מהב"ע, הנה דבר זה לאו חדית הוא וכבר הק' כן רבים ועמדו בסתירה זו דשו"ע ואני הייתי רגיל לומר דלק"מ ע"ד פשוט משום דקריעה הוי מדברי קבלה לכן הוי כד"ת כמש"כ טו"ז או"ח סי' תרפ"ז ע"ש:

אמנם בלא"ה נ"ל לחלק דשם בקריעה עושה העברה עם המצוה גופא דהיינו שקורע חלוק של חבירו ושנה בחטא עיין ב"ק דס"ח ובזה כ"ע מודים דבדרבן נמי שייך מהב"ע אבל בנוטל לולב גזול עם מצות נטילה אינו עושה עבירה דאפי' מקיים מצות והשיב יכול ליטלו דהא יוצאין ביו"ט שני גם בשאול בזה אמרינן במצוה דרבנן ל"ש מהב"ע וא"ש:

ושנית נ"ל דקריעה אינו מצוה דרבנן שגזרו אטו דאו' לכן גם במצוה דרבנן שייך מהב"ע אבל לולב במדינה שבעה הוא זכר למקדש שהוא דאורייתא כמבואר בסוכה דמ"א ולענין מהב"ע ס"ל דלא גזרו אטו דאו' דבדאורייתא גזול פסול בלא"ה משום דאינו לכם ואפי' שאול נמי פסול והא דלא גזרו בדברי רבנן כ"ז משום דאו' כבר תירצו תוס' וראשונים ר"פ לולב הגזול לכן בדרבנן אינו פסול משום מהב"ע והיינו דאמר מתוך שיוצא בשאול ולא גזרו משום לכם יוצא בגזול ולא גזרו משום מהב"ע כיון דבדאו' פסול בלי מהב"ע משום שאינו לכם וא"ש, והנני חותם בברכה מרובה רבך:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה