אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה תמד

תשובה תמג

עוד להגאון הנ"ל נר"ו:

שיל"ת מאדע יום ה' לס' הדברים תרלפ"ק:

כתב נבחר לשון צדיק מיום א' שבוע זו הגיעני שלשום ולא הייתי בקו הבריאה ואחר עד עתה להשיבו ועתה הנני למבוקשו וצויתי לא' מבחורים להעתיק לו תשו' השיב משה אות באות והנה הוא מונח שלוחה לו לוטה פה ועתה אביעה מני קדם בענין אשר עסקנו אז ויעיין בתשו' חת"ס אהע"ז ח"ב סוף סי' קע"ג כתב ג"כ להתיר באבל בפרהסיא ע"י עצמו בא"א באחרים ובצנעה ושם ימצא ג"כ מקום להצדיק דברי ואין הזמן מסכים אתי כעת לבא במשפט על כל דבריו רק אשר תפסני עמ"ש דבאבל אפילו ע"י אחרים אסור פרהסיא רק מלאכה וסחורה שאם נעשה ע"י אחרים אינו פרהסיא כלל דאינו ניכר שהוא מלאכה שלו, וע"ז השיב מעלתו מברייתא דריש מי שהפך דקתני ומרביצי' שדהו משתגיע עונת מים שלו ואין מלאכת פרהסיא יותר ממלאכת מחובר כמבואר בסי' רמ"ד, הנה יעיין מעלתו ברש"י שם משתגיע עונת מים שלו כשהגיע זמנו להשקות השדה שכך היו נוהגין כאו"א משקה כל השדות שבבקעה איש יומו או שבוע א' עכ"ל ומעתה לא מיבעיא אם לא הגיע היום או השבוע שהאבל ישקה כל הבקעה רק על איש אחר בודאי מותר להשקות שדה האבל כמו אבל ששדהו ביד אחרים באריסות שעובדים כדרכם בימי אבלו כמבואר בסי' ש"פ סי"א ואין כאן חשד ומראית עין דהכל יודעים שלא מסר לו מלאכתו בימי האבל כיון שמשקה בג כל השדות ומנהג העיר כך הוא שעובד איש יומו וממילא אפילו בהגיע יומו של אבל מותר לאחרים להשקות שדהו אם הוא דבר האבד ולא הוי פרהסיא דהא אינו מפורסים שהיום הוא יומו אבל להושיב אחרים בחנותו וכדומה הכל יודעים שהוא עושה מלאכת האבל וגם האמת כן הוא עיין בטו"ז סי' רמ"ד שפיר י"ל דהוי זלזול אבילות בפרהסיא ובהכי נמי מיירי הך דזורעין לו שדה ניר ושדה העומדת לפשתן ואין משם סתירה כלל לדברי, אלא אדרבה קצת ראיה מדהוכרח רש"י לפרש כן ולא פירש כפשוטו שהגיע עונת מים שלו קאי על השדה שהגיע עונת המים של השדה מותרים פועלים אחרים להשקותו א"ו מלאכת מחובר שהוא פרהסיא אסור אפילו על ידי אחרים אפילו בדבר האבד גבי אבל אם לא באופן הזה ומטעם שכתבתי בתי ובזה הנני חותם בברכה ידידו הנאמן דוש"ת:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה